מחקר הערכה

ממצאים מרכזיים משאלונים למדריכות פידא ניג'ם אכתילאת ודליה בן רבי

המדריכות נשאלו על אופי ביקורי ההדרכה שהן מקיימות בגנים, מהדיווח עולה: שמרביתן קובעות מראש עם הגננת זמן הגעה לביקור (8) ונושאים לדיון (9). לעומת זאת, 3 מדריכות מגיעות באופן פתאומי לגן בלי לקבוע זמן הגעה או נושאים עם הגננת. לגבי תדירות ההגעה לגן,  6 מדריכות דיווחו שהן מגיעות פעם בשבוע-שבועיים. לעומת זאת, 3 מדריכות מגיעות בתדירות נמוכה יותר - פעם בחודש, ו-2 מגיעות לפי הצורך. בהמשך נתייחס בהרחבה להתנהלות של הביקורים בגן לפי דיווח המדריכות. 6 מדריכות דיווחו שתדירות הביקורים מספיקה ו-5 דיווחו שהיא לא מספיקה.  

משוב הוא אמצעי אפקטיבי חשוב לעיצוב, שינוי, חיזוק ושיפור התנהגות של הגננת ומספק עבורה הזדמנות ללמידה ולהרחבת המודעות העצמית. המדריכות דיווחו שכולן נותנות משוב בעל פה לגננות. אבל רק 4 מדריכות נותנות לגננת גם משוב בכתב. 

כאמור, ההדרכה מכוונת לפיתוח מקצועי של סגלי ההוראה בגנים, כולל הסייעת. המדריכות נשאלו אם הן מתייחסות לעבודת הסייעת במסגרת ההדרכה.  כולן דיווחו שהן מתייחסות לעבודת הסייעת, אבל רק 6 נותנות לה משוב על עבודתה. 

תרשים 2: אופי ביקורי ההדרכה, סה"כ 11 מדריכות  

1

שילוב תחומי הליבה במהלך הלמידה בגן ויצירת אינטגרציה בין תחומי הליבה השונים   

2

הטמעה של דרכי הוראה עדכניות כמו למשל עבודה בקבוצה ושיח אישי 

3

התאמת סדר היום לגיל הילדים וצרכיהם 

4

פיתוח סביבה חינוכית תומכת למידה והתפתחות, התאמת סביבות למידה מותאמות להתפתחות ילדים

במסגרת תכנית איכות החינוך ולצורך הפיתוח המקצועי של מדריכות התכנית התקיימו הפעילויות הבאות:

  • הכשרה ארצית ראשונה למדריכות בנושא 'כישורי הדרכה'  (מאוקטובר 2016 עד ינואר 2017) בהיקף של 30 שעות. ההכשרה הועברה על ידי מרצים שונים וכללה נושאים כמו זהות מקצועית ותפיסת התפקיד, אינטראקציה בגן, סביבה חינוכית וחומרי הלימוד.   
  • הכשרה ארצית שנייה בנושא 'ארגון הסביבה החינוכית' (מאוקטובר 2017 עד ינואר 2018) בהיקף של 30 שעות. צוות של ארבע מדריכות ארציות של משרד החינוך פיתח ערכה בנושא 'הסביבה החינוכית', ושתיים מהן העבירו את ההכשרה. במקביל, גם כל הגננות ביישובי התוכנית קיבלו השתלמות בהיקף של 30 שעות בנושא.
  • בשנת 2017 גובש צוות פיתוח מקצועי שהורכב ממומחים בנושא כלי הCLASS ממכללת אורנים ומכללת בית ברל יחד עם צוות משרד החינוך ואשלים. הצוות של אורנים העביר למדריכות הכשרה בתחום אחד, מבין שלושת התחומים של הכלי - 'התמיכה בלמידה' (נובמבר 2017 עד מרץ 2018) בהיקף של 30 שעות. בהשתלמות המדריכות למדו איך לקדם  אינטראקציות מקדמות תהליכי למידה וחשיבה בקרב ילדים בגיל הגן.
  • במקביל, הועברה השתלמות באותו נושא לקבוצת של 15 גננות מיישובי התוכנית. 
  • בימים אלה מתקיים שלב הסופרויז'ין בנושא CLASS למדריכות –הסופרויז'ן מועבר על ידי שתי מנחות ממכללת אורנים ומנחה ממכללת בית ברל. כל מדריכה מקבלת 20 שעות, הכוללות מפגשים פרטניים עם המנחים, מפגשים קבוצתיים של שלוש מדריכות וליווי בשטח במטרה לצפות באינטראקציה בין המדריכה לגננת. כל אחת מהמדריכות תתבקש לצלם קטעי וידיאו בגנים שהיא מדריכה והצוות ינתח יחד עם המודרכות את הסרטונים . 
  • לפני תחילת תהליך הסופרוויז'ן, הועבר למדריכות שאלון (בסה"כ מילאו את השאלון 11 מדריכות).  השאלון כולל מידע כללי על המדריכה, אופי ביקורי ההדרכה, תפיסת התפקיד, שביעות רצון וקשיים בתפקיד ושביעות רצון מהמרכיבים השונים של תהליך הפיתוח המקצועי.  מסמך זה מציג את הממצאים המרכזיים מתוך שאלון המדריכות, במסגרת השנה השנייה להערכת תכנית איכות החינוך. בהמשך המחקר נבדוק את השינויים בעבודת המדריכות, הן מזווית הראייה שלהן והן מזווית הראייה של המפקחות ושל הגננות. 

ממצאים

1. מאפייני המדריכות 

על פי דיווח המדריכות כולן בעלות השכלה אקדמית (7 עם תואר שני). 7 עובדות כמדריכות בין 3 ל-4 שנים ושתיים נמצאות בתפקיד יותר מ-5 שנים. מרביתן (10) עובדות כגננות בנוסף להיותן מדריכות. 8 מדריכות מקדישות יום בשבוע להדרכה, 3 מקדישות יומיים בשבוע להדרכה. 

במסגרת התכנית הוקצה למדריכות יום בשבוע לכל ישוב (כ-15 גנים) לעומת תקן של יום הדרכה למדריכה אחת ל-30 גנים ביישובים  בהם התוכנית לא פועלת. מדיווח המדריכות עולה שבממוצע הן אחראיות על 13 גנים. הטווח נע בין מינימום 8 גנים למדריכה למקסימום 17 גנים. בנוסף לכך, 6 מדריכות דיווחו, שנוסף לגנים שהן אחראיות עליהם במסגרת התכנית, הן אחראיות על עוד גנים שהם לא במסגרת התכנית. 

תרשים 1: מאפייני המדריכות, סה"כ 11 מדריכות 


2. אופי ביקורי ההדרכה

המדריכות נשאלו על אופי ביקורי ההדרכה שהן מקיימות בגנים, מהדיווח עולה: שמרביתן קובעות מראש עם הגננת זמן הגעה לביקור (8) ונושאים לדיון (9). לעומת זאת, 3 מדריכות מגיעות באופן פתאומי לגן בלי לקבוע זמן הגעה או נושאים עם הגננת. לגבי תדירות ההגעה לגן,  6 מדריכות דיווחו שהן מגיעות פעם בשבוע-שבועיים. לעומת זאת, 3 מדריכות מגיעות בתדירות נמוכה יותר - פעם בחודש, ו-2 מגיעות לפי הצורך. בהמשך נתייחס בהרחבה להתנהלות של הביקורים בגן לפי דיווח המדריכות. 6 מדריכות דיווחו שתדירות הביקורים מספיקה ו-5 דיווחו שהיא לא מספיקה.  

משוב הוא אמצעי אפקטיבי חשוב לעיצוב, שינוי, חיזוק ושיפור התנהגות של הגננת ומספק עבורה הזדמנות ללמידה ולהרחבת המודעות העצמית. המדריכות דיווחו שכולן נותנות משוב בעל פה לגננות. אבל רק 4 מדריכות נותנות לגננת גם משוב בכתב. 

כאמור, ההדרכה מכוונת לפיתוח מקצועי של סגלי ההוראה בגנים, כולל הסייעת. המדריכות נשאלו אם הן מתייחסות לעבודת הסייעת במסגרת ההדרכה.  כולן דיווחו שהן מתייחסות לעבודת הסייעת, אבל רק 6 נותנות לה משוב על עבודתה. 

תרשים 2: אופי ביקורי ההדרכה, סה"כ 11 מדריכות  

המדריכות נשאלו בשאלה פתוחה 'איך מתנהל הביקור שלכן בגן?" מדיווח המדריכות עולה שיש לרובן דפוס עבודה קבוע. הן קובעות עם הגננת זמן הגעה לגן, עושות תצפית על עבודת הגננת ונותנות לגננת משוב בסוף המפגש. אחת המדריכות שיתפה " אני נכנסת לגן, יושבת בצד, עושה תצפית, רושמת לעצמי דברים, טיפים, אחר כך יושבת עם הגננת נותנת לה משוב, עושים סיבוב בגן, מבקשת שתביא דף ותכתוב מה אפשר לשפר בארגון, איך אפשר לעשות יותר אווירה נוחה. מסתכלת על התכנון, הנושא הנלמד, על אינטראקציה בין הילדים".

בתצפיות שהמדריכות מקיימות עולה שהן מסתכלות על ארגון הסביבה החינוכית בגן; על הקשר בין הגננת לילדים והעבודה שלה איתם; סדר יום כמו למשל, מפגשי בוקר קבוצתיים, עבודה בקבוצות קטנות. 

3. תפיסת התפקיד, שביעות רצון וקשיים 

3.1 תפיסת המדריכות את המרכיבים השונים של התפקיד

כאמור, התפקיד של המדריכה כמו שהגדיר זאת משרד החינוך הוא לקדם את האיכות והמקצועיות של ההוראה בגני הילדים דרך שילוב תחומי הליבה בנשואים אינטגרטיביים ללמידה בגן, הטמעה של דרכה הוראה עדכניות, התאמת סדר היום לגיל הילדים וצרכיהם והתאמת סביבות למידה מותאמות להתפתחות ילדים. 

המדריכות נשאלו בשאלה פתוחה 'מה לדעתן הנושאים שהכי מעסיקים את הגננות'. המדריכות דיווחו על הנושאים הבאים: 

ברמת הילדים: לשמור על משמעת בגן, לנהל שיחה עם הילדים ולתת להם משוב,  התמיכה הרגשית בילדים, הטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים שדורש מהגננת כוחות רבים.  

ברמת הגן: ניהול צוות הגן, תכנון תוכנית עבודה וניהול זמן, לדעת לסנכרן בין כל אנשי המקצוע העובדים והבאים לגן.

ברמת דרכי העבודה בגן: לעבוד בקבוצות קטנות, לנהל מפגש במליאה, לדעת לעשות אינטגרציה בין תחומי הליבה לפעילויות השונות בגן ועבודה עם הורים.

אחת המדריכות שיתפה "לדעתי הגננות עסוקות מדי בנושא של ארגון סביבה חינוכית  מבחוץ ומפנים ומה שהן צריכות זה ליווי בתחומי  הלמידה ופחות בארגון".  מדריכה אחרת ציינה "לתת להן את הזמן בכל תהליך ובכל רפורמה וחידוש שמטמיעים בגן ולא לדרוש ליישם מיד את כל הרעיונות שמפקחת או המדריכה מעבירות". 

המדריכות הדגישו שהגננות נמצאות בעומס נפשי ופיזי רב, ולכן זקוקות לתמיכה רגשית, כמו גם לליווי מקצועי בנושאי הלמידה. 

כששאלנו את המדריכות מה הן מרגישות שהן צריכות לעשות כחלק מהתפקיד שלהן?' כמעט כל המדריכות דיווח שהן  מרגישות 'במידה רבה מאוד' שכחלק מתפקידן הן צריכות: 

  • לתת משוב לגננת 
  • להקשיב, לתמוך, לעודד ולאתגר את הגננת 
  • להיות בקשר עם הגננת המובילה 
  • לקבוע יעדים לגננת, לתמוך בפיתוח יוזמות מיוחדות בגן
  • לתרום מהידע והניסיון לראייה הכוללת של נושא הגיל הרך בישוב. 

לעומת זאת, רק 4 מדריכות מרגישות שחלק מהתפקיד שלהן לפקח על תפקוד הגננת ולסייע לגננת בעניינים טכניים כמו, למלא טפסים או לעזור להן לנהל את הזמן שלהן. 

3.2 הייחוד של תפקיד המדריכה במסגרת תכנית איכות החינוך 

המדריכות התבקשו לציין מה מייחד את התפקיד שלהן כמדריכות בתכנית איכות החינוך. הן התייחסו להיבטים הבאים: 

  • הליווי בשטח והמעקב אחרי העבודה של המדריכה- המדריכה לא לבד בשטח ומרגישה שתמיד יש לה כתובת זמינה להעלות קשיים ולקבל הכוונה ועזרה. משרד החינוך הקצה למדריכות של תוכנית איכות החינוך רכזת הדרכה, שתפקידה ללוות את המדריכות בשטח ולרכז את ההשתלמויות שלהן. חלק מהמדריכות דיווח שהליווי של הרכזת בשטח מאוד חשוב להן ושהיא מהווה כתובת עבורן. 
  • הלמידה המשמעותית והמעמיקה במסגרת התכנית- כאמור, המדריכות עברו שלוש השתלמויות כדי להקנות להן כלים להדרכה ולהטמיע את עקרונות התכנית. המדריכות ציינו שהכלים שהן מקבלות במסגרת ההשתלמויות עוזרים לשפר את ההדרכה וההסתכלות שלהן על סביבת הגן והן משתמשות יותר בתצפיות ובצילום סרטונים וניתוחם. בנוסף, המדריכות ציינו שהעובדה שהן והגננות עוברות השתלמויות דומות בתוכן, כמו למשל, ההשתלמות על כלי הCLASS, עוזרת להן ליצור שפה מקצועית משותפת. אחת המדריכות ציינה "מקבלים השתלמויות כמו גננות אבל באופן מעמיק יותר, כלומר אותן השתלמויות וזה עוזר לנו בעבודתנו מול הגננות ובשפה המשותפת" מדריכה אחרת ציינה  "כלי הCLASS שאנחנו עוברות ומעבירות עוזר לנו להבין לעומק את המתרחש בגן ונותן כלים להדרכה משמעותית" 
  • מספר הגנים הקטן שהמדריכה אחראית עליהם במסגרת התכנית- כאמור, למדריכה של תכנית איכות החינוך הוקצו 15 גנים ליום הדרכה אחד בשבוע לעומת תקן של יום הדרכה ל-30 גנים ביישובים בהם התוכנית לא פועלת. מספר הגנים הקטן יחסית שהמדריכה אחראית עליהם מאפשר לה לבקר בגנים בתדירות גבוהה יותר.
  • למידת עמיתים: המדריכות ציינו שבמסגרת תכנית איכות החינוך מתאפשרת להם למידת עמיתים בהכשרות המשותפות עם המדריכות האחרות והפורומים היישוביים שהן משתתפות בהם. 

3.3 שביעות רצון מהתפקיד 

שאלנו את המדריכות בשאלה פתוחה 'מה הן אוהבות במיוחד בתפקיד שלהן'. מהדיווח שלהן עלה: 

ברמת הגננת והגן: הן אוהבות להקשיב לגננת ולתת לה עזרה ועידוד; לעזור לשפר את העבודה של הגננות ולהביאה לרמה גבוהה; לחזק את המוטיבציה של צוות הגן; לשפר את התנאים של הגננות. אפשר להסביר למה הכוונה? מדריכה אחת ציינה "אני מוצאת הנאה גדולה בתפקיד המדריכה. בגלל  ההרגשה שאני מוסיפה ערך מוסף לגננות ועובדת קשה לשפר את התנאים".

ברמה האישית של המדריכה: הן אוהבות שהן מתפתחות מקצועית, שהן יכולות לחלק את הזמן שלהן בצורה יעילה ??, הגיוון בעבודה ( "כל גן ומלואו"); ההרגשה שהגננות צריכות אותן ונעזרות בהן; הסיפוק מההצלחה של הגננות, ההובלה לשינויים משמעותיים בגנים, הערך המוסף של העזרה שלהן לגננות. כפי שאמרה מדריכה אחת: "אני אוהבת שאני יכולה לעזור לגננת ולראות את האושר בעיניים שלה לאחר שאת עוזרת לה והשינוי שאני מחוללת בגנים" .

בשאלה סגורה שאלנו את המדריכות 'איך הן מרגישות בעבודתן בחודש האחרון?' רוב המדריכות דיווחו שהן מרגישות שהן:

  • יכולות לתרום לגננת רעיוניות חדשים 
  • יכולות להיות רגישות לצרכים של הגננות 
  • מרגישות מלאות מרץ 
  • שמעמדן המקצועי כמדריכות חזק 

יחד עם זאת, חלק מהמדריכות (8) דיווחו שהן עובדות יותר מדי קשה, שיש עליהן עומס מוגזם (5) ושהן נותנות דין וחשבון להרבה גורמים (5). 

3.4 הקשיים והאתגרים העיקריים של המדריכה  בתפקיד 

בצד שביעות הרצון של המדריכות מהתפקיד שלהן הן מציינות גם את הקשיים והאתגרים שעולים במסגרת התפקיד. בשאלה פתוחה נשאלו המדריכות על הקשיים העיקריים במסגרת התפקיד שלהן. הן התייחסו לקשיים ברמות הבאות:

  • ברמת הגננת/ צוות הגן: חלק מהמדריכות דיווחו שהן מרגישות שחלק מהגננות מתנגדות לסמכות שלהן ולא מבינות את התפקיד של המדריכה.  אתגר נוסף שעלה אצל חלק מהמדריכות ברמת הגננות הוא הקושי לקבוע  איתן מפגשים כקבוצה אחרי שעות העבודה.  קושי נוסף עלה ברמת צוות הגן, חלק מהמדריכות ציינו שהן מתקשות בפיתוח המקצועי של הסייעות (כאמור, חלק מתפקיד המדריכה לתת הדרכה מכוונת לפיתוח מקצועי של כל צוות הגן). הקושי נובע מהעדר שיתוף פעולה של חלק מהסייעות עם המדריכה, בגלל התפיסה שהסייעת לא שייכת למשרד החינוך ושהמדריכה לא אחראית על ההדרכה שלה. כמו כן, חלק מהסייעות לא תומכות בגננות ויש בינן מאבקי כוח,  מה שמקשה על שיתוף פעולה שלהם עם המדריכה. 
  • ברמת המדריכה: המדריכות דיווחו על  עומס במטלות שמצריך יותר מיום הדרכה אחד בשבוע כדי שיוכלו להתמודד עם העומס המוטל עליהן. כפי שכבר הוזכר, בשאלה סגורה נשאלו המדריכות 'בחודש האחרון, איך את מרגישה בתפקיד שלך? 8 מדריכות דיווח שהן 'עובדות יותר מדי קשה' ו-5 ציינו 'שהעומס שיש עליהן מוגזם'  
  • ברמת הישוב/הרשות: חלק מהמדריכות דיווחו שהן נתקלות בבעיות תקשורת מול הרשות בנושאים שקשורים בתקציבים ומדווחות שיש מחסור בתקציבים שמטרתם להעשיר את הגנים ולספק להם ציוד מתאים.
  • ברמת משרד החינוך/ הפיקוח:  המדריכות דיווחו שהן מקבלות ההנחיות רבות ומגוונות ממשרד החינוך, מה שמעמיס על ביצוע התפקיד. בנוסף, חלק ציינו שהמפקחת, בהתראה קצרה, מבצעת הרבה שינויים בתכנית העבודה ובמועדי המפגשים שהמדריכה כבר קבעה עם הגננות. 

4. תרומות התוכנית למדריכות 

בקשר עם הגננות 

המדריכות נשאלו אם הן עושות דברים אחרת  בקשר שלהן עם הגננות ועם המפקחות בעקבות ההשתלמויות. המדריכות ציינו שההשתלמויות שעברו במסגרת התכנית תרמו לפיתוח המקצועי שלהן ולתחושת הביטחון בכלים שיש להן. לדוגמה: "הביטחון העצמי שלי מול הגננת השתפר בעקבות הנושאים שאנחנו מקבלים בהשתלמויות, מה שגורם לעבודה שלי להיות איכותית יותר". 

כמו כן, הן ציינו שיפור במיומנויות וכלי ההדרכה בעבודה עם הגננות בכך שהן:

  • מקשיבות יותר ומתייחסות לעומק לצרכים של הגננת 
  • עובדות בתהליכים ולא מחפשות תוצר 

"מכילות" את הגננת 

ציטוטים לדוגמה: 

 "בעקבות ההשתלמות התחלתי לשמוע את הגננות יותר מלדבר לפעמים, כדי לאתר את צרכיהן ולפתיחת ערוץ תקשורת משותף".

"אני מרגישה שביכולתי לנהל עם הגננת שיח מקצועי עם ראייה מרחבית ומעמקה בעקבות ההשתלמויות וההדרכה שקיבלתי מתכנית איכות החינוך".  

בקשר עם המפקחות

המדריכות מדווחות שהשתלמויות שעברו במסגרת התכנית השפיעו בעיקר על שני דברים בקשר שלהן עם המפקחות:

  • שיפור בביטחון העצמי מול הפיקוח- חלק מהמדריכות מדווחות שההשתלמויות שקיבלו מהתכנית עזרו להן להרגיש יותר בטוחות בעצמן ובכלים ההדרכתיים שקיבלו. כתוצאה מכך, הן מרגישות שהן לא צריכות הנחיות מהפיקוח כל הזמן ויכולות לקבל החלטות לבד.  מדריכה אחת ציינה  "לפני ההשתלמות תמיד הייתי מקבלת הנחיות מה לעשות ואיך לעשות. עכשיו אני מרגישה שיש לי מספיק ידע להמשיך לבד ופחות צריכה הנחיות". 
  • שיפור במקצועיות- חלק מהמדריכות ציינו שבעקבות ההשתלמויות הן יותר יודעות לשקף למפקחת בצורה מקצועית וברורה את המצב במסגרות. כמו כן, הן יותר יודעות לתכנן מראש את יום העבודה שלהן ולדווח ולסכם תקופת עבודה. 

בעבודה כגננת

מעניין לציין, שבנוסף לשינויים שחלו בקשר של המדריכות עם הגננות ועם המפקחת,  הן דווחו שחל שיפור גם בעבודה שלהן כגננות. כאמור, כל המדריכות למעט אחת עובדות כגננות בנוסף לעבודה שלהן כמדריכות. הן ציינו שבעקבות התוכנית וההשתלמויות הן עובדות יותר עם הילדים בקבוצות קטנות, ויש להן יותר ידע בתחום ארגון סביבת הגן. מדריכה אחת ציינה "בתחום העשייה החינוכית שלי כגננת אני יותר מודעת לצרכים ובוחנת דרכי הוראה, מאפשרת יותר לצוות ולילדים ומבינה יותר את חשיבות תפקידי כמחנכת". 

בקשר עם אנשי מקצוע אחרים ביישוב

בעקבות התוכנית הוקמו ביישובי התוכנית וועדות יישוביות ייחודיות לגיל הרך. בוועדות האלה אנשי המקצוע נפגשים בתדירות קבועה ודנים בנושא הגיל הרך. המדריכות משתתפות, כל אחת ביישוב שלה בוועדה הזאת. שאלנו את המדריכות בשאלות פתוחות מה הן תורמות לוועדה? ומה הוועדה תורמת להן? הן דיווחו שהן:  

  • תורמות לוועדה מהניסיון שלהן ומשקפות את העבודה של הגננות עם הילדים 
  • מביאות את הסוגיות החשובות שמעסיקות את הגננות ואת הבקשות שלהן 
  • מציגות תמונת מצב של העשייה החינוכית בגנים ומה ניתן לתרום כדי לקדם עשייה זאת.

המדריכות דיווחו שההשתתפות בפורמים תורמת להן בכך שהיא מאפשרת להן הסתכלות וראייה מערכתית, חשיפה לרעיונות חדשים, מסגרת להתייעצות לפתרון בעיות. 

5. תחומים בהם המדריכות מרגישות שהן עדיין זקוקות לעוד ידע ומיומנויות 

המדריכות נשאלו בשאלה פתוחה 'באלו תחומים את מרגישה שאת זקוקה לעוד הדרכה?', ודיווחו על התחומים הבאים:  

  • היכרות מעמיקה יותר עם הכלי CLASS:  כאמור, המדריכות עבורו השתלמות בכלי עם צוות אורנים המומחה לכלי והתנסו רק בתחום 'תמיכה בלמידה', תחום אחד מבין שלושת התחומים של הכלי. המדריכות ציינו שהיו רוצות לקבל הדרכה בשאר התחומים, בנוסף להדרכה מעשית איך להשתמש בכלי לתצפיות על סביבת הגן. 
  • קידום הילדים לקראת מיומנויות המאה ה-21: מיומנויות המאה ה-21 הן הכישורים שמערכת החינוך בישראל רוצה להקנות לבוגריה. המדריכות מעוניינות ללמוד איך להקנות לגננות כלים במטרה לקדם את הילדים לקראת מיומנויות המאה ה-21.   
  • כלים לפיתוח חשיבה רפלקטיבית אצל הגננת והילד 
  • עבודה עם הורים: הנושא עלה גם ביום הלמידה שהתקיים מטעם תכנית איכות החינוך, שם דיווחו חלק מהמדריכות שהן נמנעות מלעסוק בנושא עבודה עם הורים עם הגננות כי אין להן מספיק כלים כדי להדריך את הגננת בקשר שלה עם ההורים ומה הדרך הטובה לעבוד איתם. 

בנוסף, המדריכות דיווחו שהן מעוניינות בשיפור המיומנויות שלהן בניהול שיחה עם הגננות ומתן משוב.  

שיפור איכות החינוך לגיל הרך בחברה הערבית: ממצאי השנה הראשונה של המחקר המלווה

תוכן עניינים  

א. מבוא........ 1
ב. המצב טרם כניסת התוכנית ליישובים 2
 ב.1 מצב הגנים טרם כניסת התוכנית על פי מיפוי הגנים 2
 ב.2 העבודה בגנים בתחילת התוכנית – על פי תצפיות  CLASS 4
 ב.3 מצב הילדים בסיום גן חובה בתחילת התוכנית, על פי שאלונים לגננות 13
ג. יישום התוכנית – השנה הראשונה 17
 ג.1 ההיערכות והכניסה ליישובים 17
 ג.2 כוח אדם בתוכנית – בעלי התפקידים ואתגרים מרכזיים בעבודתם 19
 ג.3 ייחודיות התוכנית 20
 ג.4 תרומות התוכנית 21
 ג.5 אתגרים ודילמות ביישום התוכנית 21
סיכום 25

רשימת לוחות ותרשימים

תרשים 1: מעורבות ההורים ותמיכה בלימודי הילדים בסוף גן חובה, 2016– דיווחי הגננות3
תרשים 2: התחומים והממדים ב-CLASS 7
תרשים 3: אחוז הגנים (מתוך 46) שקיבלו ציון נמוך/בינוני/גבוה ב-10 הממדים 8
לוח 1: ממוצע וטווח הציונים בגנים שנכללו בתצפיות (סך הכול 46 גנים) 9
לוח 2: ממוצע הציונים בגנים שנכללו בתצפיות (46 גנים), בהשוואה לנתונים ממקורות שונים, ואחוז הגנים בתצפיות שמתחת לסף/ממוצע בתחומים השונים 11
תרשים 4: אחוז גני התוכנית שנבדקו בתצפית, לפי מספר התחומים בהם קיבלו ציון מתחת לסף/ממוצע 12
תרשים 5: התפלגות רמות תפקוד במדד המסכם, ילדים בגני התוכנית ובגני ההשוואה 14
תרשים 6: התפלגות הילדים לפי מספר תחומים בהם הם חלשים (25% תחתונים) 15
תרשים 7: התפלגות הילדים לפי מספר תחומי חוזק (30% עליונים) (%) 15
תרשים 8: התפלגות הילדים במדד המסכם (תוכנית והשוואה יחד) לפי השכלת האם 16
תרשים 9: התפלגות הילדים (תוכנית והשוואה יחד) לפי מספר תחומים בהם יש קושי (חלשים), והשכלת אם 16
תרשים 10: התפלגות הילדים (תוכנית והשוואה יחד) לפי מספר תחומים בהם הם חזקים,  והשכלת אם 16

מבוא

משרד החינוך - האגף לחינוך קדם-יסודי, ג'וינט-אשלים וקרן ברנרד ון ליר חברו בפיתוח תוכנית שנועדה לשפר את איכות החינוך לגיל הרך (גיל 6-3) בחברה הערבית. זאת, באמצעות שיפור ופיתוח העבודה בגני הילדים ותוך מאמצים להטמעת מערך עבודה משופר בתחום החינוך בגיל הרך ברמה העירונית, המחוזית והארצית.  
מטרות התוכנית, על פי הגדרת השותפים (נכון ליוני 2017), הן:
מטרת העל: קידום ילדים בגיל הרך בחברה הערבית וצמצום פערים.
מטרות הביניים:
שיפור איכות תפקוד הצוות החינוכי (צוות הגן, מדריכות, מפקחות)
שיפור תשתיות למידה  ותשתיות פיזיות
חיזוק המערך של הרשות המקומית בגיל הרך
מכון ברוקדייל מלווה את המחקר בהערכה מעצבת בת 5 שנים. מטרת המחקר הן:
לספק ליוזמי התוכנית ולמפעיליה מידע שוטף על האתגרים וההצלחות ביישום התוכניות;
ללמוד עד כמה פותחו במסגרת התוכנית מודל עבודה ודרכי עבודה אפקטיביים שיכולים לחולל שינוי משמעותי בחינוך בגיל הרך;
ללמוד על תוצאות התוכנית, בהיבטים של דרכי עבודתם של צוותי הגנים ואנשי המקצוע ביישובים, שיפור במודעות ההורים ובמעורבותם בחינוך ילדיהם, ושיפור ברמת המוכנות ללמידה של הילדים.
השנה הראשונה של ההערכה כללה:
 בחינה של תחילת יישום התוכנית, באמצעות ראיונות עם נציגי השותפים לתוכנית ברמת המטה, מפקחות משרד החינוך, המנהלות האזוריות של התוכנית מטעם אשלים, מובילי התוכנית ביישובים והרכזות היישוביות.  
ניתוח של ממצאי מיפוי הגנים שנערך על ידי צוות התוכנית  טרם תחילת התוכנית.
בדיקת העבודה והאינטראקציות בגנים בתחילת התוכנית, באמצעות תצפית CLASS.
בדיקת מצב הילדים בגני החובה בתחילת התוכנית, באמצעות שאלון לגננות (כלי "מבטים" משודרג).  
בדיקת יישום התוכנית תמשיך להיערך בכל שנות המחקר. שני הכלים האחרונים יועברו שוב בעוד מספר שנים, כדי ללמוד על השינויים בעבודה בגנים ובמצב הילדים.
מסמך זה מציג את הממצאים המרכזיים מתוך שנת ההערכה הראשונה של התוכנית.
ב. המצב טרם כניסת התוכנית ליישובים
ב.1 מצב הגנים טרם כניסת התוכנית על פי מיפוי הגנים
 טרם כניסת התוכנית ליישובים, נערך מיפוי בקרב 152 גננות בעשרת יישובי התוכנית, כדי לקבל תמונת מצב על החינוך בגיל הרך ביישוב ולאתר צרכים.  נתוני המיפוי עובדו על ידי צוות המחקר לכדי תמונה כוללת על מצבם של גני הילדים טרם כניסת התוכנית:

התשתית פיזית: מרבית הגנים ביישובים נמצאו במבנים השייכים לרשות המקומית (86%), השאר במבנים שכורים. צורך בשיפור ושיפוץ המבנה הפיזי של הגן צוין על ידי הגננות כאחד משלוש ההצעות השכיחות ביותר לשיפור איכות החינוך ביישוב. ב-39 גנים (20 בצפון ו-19 בדרום) נבדקה התשתית הפיזית באופן מפורט.  מהבדיקה עלה כי בשני שליש (67%) מהגנים לא הייתה הצללה, בכשליש מהגנים (31%) לא היה ארגז חול ובעוד 18% היה ארגז חול לא תקין, בכרבע מהגנים (26%) לא היו קיימים מתקני חצר, ובעוד כרבע מהגנים (26%) מתקני החצר לא היו תקינים.
תוכניות בגנים: על פי דיווחי הגננות, עוד בטרם נכנסה התוכנית לגנים, ב-60% מהגנים הופעלו תוכניות העשרה, בכ-20% הופעלו תוכניות טיפול  לילדים ובכ-20% נוספים הופעלו תוכניות לאיתור קשיים אצל ילדים. מהנתונים עולה, שבכמחצית מהגנים (48%) פועלות 3 תוכניות, בכשליש (30%) שתי תוכניות, וב-22% מהגנים פועלת תוכנית אחת.  
כוח האדם בגנים:
גננות - על פי דיווחי הגננות, 92% מתוכן בעלות תואר אקדמי. רוב הגננות בעלות ותק קב במקצוע: מחצית (50%) הן בעלות ותק של 20-11 שנים, וכשליש (31%) בעלות ותק של 36-21 שנים. לעומת זאת, 6% בעלות ותק של 5-1 שנים, ו-12% בעלות ותק של 10-6 שנים  (ממוצע הותק – 17 שנים). בנוסף להשכלה אקדמית, הגננות דיווחו כי השתתפו בחמש השנים האחרונות בהשתלמויות במגוון תחומים: אמנות, איתור קשיים אצל ילדים, שיטות עבודה עם ילדים, הכנה למעבר לכיתה א' ומיומנויות שיחה וקריאה. יחד עם זאת, רק 6% דיווחו כי עברו הכשרה בנושא עבודה עם הורים (אם כי חלק מהתוכניות לאיתור קשיים אצל ילדים מתייחסות גם לעבודה מול הורים בתחום זה).
סייעות – כמחצית מהסייעות הן בעלות תעודת סייעת מוסמכת, 41% סיימו תיכון ו-3% עם תואר ראשון. הסייעות הינן בעלות ותק רב (ממוצע שנות עבודה 15 שנים). בניגוד לגננות שעברו השתלמויות בתחומים רבים, רק שליש מהסייעות עברו השתלמויות רלוונטיות לתפקיד שלהן בגנים.  
מעורבות הורים בגן: על פי דיווחי הגננות, הן נפגשות עם ההורים בממוצע 3 פעמים בשנה. עם זאת, 8% מהגננות דיווחו כי במהלך השנה לא נפגשו עם ההורים. בשליש מהגנים (כולם מאזור הדרום) אין ועד הורים. הגננות דיווחו על מחסור בהשתלמויות ובסדנאות בתחום של עבודה עם הורים. כמו כן, "קידום שיתוף הפעולה עם ההורים" עלה כהצעה שכיחה בשאלה פתוחה על הצעות לקידום שיפור איכות החינוך ביישוב. ראוי לציין שבשאלון על אודות ילדים גיל חובה (ראו פרוט בהמשך), כשנשאלו הגננות על אודות מעורבות ההורים בגן, הן דיווחו שהוריהם של 84%-80% מהילדים מגיעים לאספות הורים בגן (תמיד/לעתים קרובות), משתתפים בפעילויות שמתקיימות בגן, עוזרים לילד בדברים שקשורים לגן (שולחים דברים כשמתבקשים, עוזרים להכין דברים לפעילות), ומתעניינים במה שקורה עם הילד בגן (שואלים את הגננת איך עבר היום שלו כשבאים לאסוף אותו, מסתכלים על העבודות שהוא עשה בגן וכדומה). הוריהם של 17%-14% מהילדים אינם עושים זאת, או עושים זאת לעתים רחוקות (ראו תרשים 1). בנוגע ל-8% מהילדים דיווחו הגננות על תפקוד בעייתי של ההורים בכל ארבעת המדדים המתייחסים למעורבות בגן, ובנוגע ל-3% נוספים – בשלושה מדדים. שיעור גבוה של ילדים שהוריהם מתפקדים באופן בעייתי בשלושה או ארבעה מדדים נמצא בנווה מדבר (44%), אל קסום (43%) ורהט (17%).  

ב.2 העבודה בגנים בתחילת התוכנית – על פי תצפיות  CLASS

התצפיות בגנים
כחלק מהמחקר, נערכו תצפיות במדגם של גני ילדים המשתתפים במחקר. התצפיות נערכו לצורך למידה על העבודה והאינטראקציות בגנים בתחילת התוכנית, וכבסיס להשוואה עם המצב לאחר מספר שנים של פעילות התוכנית בגנים וביישובים.

התצפיות התקיימו ב-46 גנים, 4-6 גנים (גני טרום חובה וגני חובה) בכל אחד מהיישובים המשתתפים בתוכנית (10 יישובים). הגנים נבחרו באופן אקראי. התצפיות נערכו על ידי שתי תצפיתניות שעברו הסמכה פורמאלית בשיטת הקלאס על ידי מדריכים מוסמכים לשיטה.  בכל גן נערכו 4 תצפיות של 20 דקות כל אחת. התצפיות נערכו ביום לימודים טיפוסי, שלא כלל מסיבות, פעילות מיוחדות, פגישות עם הורים. בנוסף, לא נערכו תצפיות בארוחות צהריים ובפעילות בחצר. להלן נתאר את עקרונות התצפית על פי כלי ה – CLASS, את הממצאים ואת המסקנות העולות מהם.

שיטת ה-CLASS
הסביבה החברתית, לימודית  והרגשית בגן מעצבת את חוויתם של הילדים השוהים בו ועשויה לקדם, כמו גם לעכב את התפתחותם בתחומים שונים. אינטראקציה בין הגננת לילדים הינה מנגנון ראשוני דרכו ילדים לומדים על סביבתם, הן במובן הלימודי והן במובן הרגשי חברתי. כמו כן, שיטת הקלאס גורסת, כי מבוגר משמעותי המקיים אינטראקציה חיובית עם הילדים בגן, ישפיע לטובה על התפתחותם גם במקרים בהם המרכיבים המבניים (כמו מבנה פיזי של הגן, יחס מספרי ילדים-גננת) אינם תומכי התפתחות. ואכן, מחקר מארה"ב שניתח נתונים על אודות ילדים בגילאי 6-3 מ-11 מדינות מארה"ב, הראה שיש קורלציה (מתאם) בין הציונים שמקבלים גנים בכל  אחד משלושת התחומים של הקלאס לבין שיפור בתוצאות אצל הילדים, בתחום הרגשי ובתחום הלימודי. חשוב לציין, שהקלאס מעריך את רמת האינטראקציה בכיתה ולא את הביצוע של מורה/גננת בודדת (אם בכיתה יש מספר אנשי צוות, או מספר מוקדי פעילות עם קבוצות ילדים שונות, ההנחייה לתצפיתן היא להתייחס לחוויה הממוצעת של הילד הממוצע). הכלי משמש במדינות שונות בעולם הן למחקר והן לפיקוח ולהדרכה במסגרות חינוכיות. במסגרת המחקר הנוכחי נעשה שימוש בגירסה המותאמת לשימוש במסגרות לגיל הרך.  

מבנה כלי ה-CLASS
מודל הקלאס בנוי משלושה ממדים מרכזיים המתארים את סוגי האינטראקציה בין מורים ותלמידים בכל גיל: תמיכה רגשית (emotional support) ארגון וניהול הכיתה (classroom organization) ותמיכה בלמידה (instructional support). סך הכול שלושת התחומים מורכבים מ-10 ממדים. להלן פירוט התחומים לפי הממדים הכלולים בהם:
תחום התמיכה הרגשית: מהספרות עולה, שהתפקיד החברתי והרגשי של תלמידים בכיתה נחשב כיום כמדד של מוכנות לבית הספר. תלמידים שיש להם יותר מוטיבציה וקשרים עם אחרים בשנות בית הספר המוקדמות נוטים יותר לפתח מסלולי התפתחות חיוביים בתחומים חברתיים ולימודיים כאחד. לכן ליכולות של הגננת לתמוך בתפקוד החברתי והרגשי בכיתה תפקיד מרכזי בכל המשגה של שיטת הוראה אפקטיבית בכיתה. ארבעת הממדים הכלולים בתחום זה הם:  

1) אקלים חיובי: הקשר הרגשי החיובי, הכבוד וההנאה הנצפים ביחסים בין הגננות לבין הילדים ובין הילדים לבין עצמם.
2) אקלים שלילי: רמת הביטוי הרגשי השלילי (ביטויי כעס, עוינות, אגרסיביות או חוסר כבוד) הנצפים ביחסים בין הגננות לבין הילדים ובין הילדים לבין עצמם (ממד זה הוא היחידי מכל ממדי הקלאס בו הציון הנמוך הוא הרצוי).
3) רגישות הגננת: מודעות הגננות ליכולות, לרגשות ולתחושות של הילדים, ומידת ההיענות שלהן לצרכים הלימודיים והרגשיים של הילדים בגן. הגננת מסייעת ופותרת בעיות באופן נעים, והילדים מחפשים תמיכה והכוונה אצל הגננת.
4) התייחסות לנקודת המבט של הילד: המידה שבה האינטראקציה בין הגננת והילדים ובפעילויות הכיתה מדגישה את תחומי העניין, את המוטיבציה ואת נקודת המבט של הילד. כמו כן, מידת הגמישות של הגננת ביכולתה לאפשר פעילויות יזומות על ידי הילדים.    
תחום ארגון וניהול הכיתה: ארגון הכיתה הוא תחום נרחב של תהליכים כיתתיים הקשורים לארגון וניהול ההתנהגות, הזמן והקשב של התלמידים בכיתה. כיתות מתפקדות בצורה הטובה ביותר ומספקות את מרב הזדמניות הלמידה, כאשר תלמידים מתנהגים כהלכה, יש להם תמיד מטלות לעשות, והם מלאי עניין ומעורבים במטלות הלמידה. שלושת הממדים הכלולים בתחום זה הם:
1) ניהול התנהגות: היכולת של הגננות לספק הנחיות התנהגות ברורות, ומידת האפקטיביות שבה גננות מונעת התנהגות לא רצויה ומכוונת להתנהגות רצויה של ילדים.  
2) פרודוקטיביות (יצרניות): המידה בה הכיתה מתנהלת על פי סדר יום לימודי המוכר לילדים, והמידה בה הגננות מארגנות את הפעילות הכתתית, כך שפרק זמן מקסימאלי יוקדש לפעילויות לימודיות.    
3) מערכי הוראה: האופן שבו הגננות מסייעות לילדים בעת ביצוע הפעילויות, מספקות חומרים לימודיים מעניינים שיעודדו תלמידים להיות מעורבים בתהליך, ומעודדות ניצול מקסימאלי של הזדמניות לימודיות.  הילדים מעוניינים, מעורבים ולומדים.
תחום התמיכה בלמידה: המחקר על ההתפתחות הקוגניטיבית והלשונית של ילדים מדגיש את ההבדל בין למידה פשוטה של עובדות לבין השגת 'ידע שמיש' שנבנה על ידי למידה כיצד העובדות קשורות ביניהן, מאורגנות ומותנות זו בזו. ההתפתחות הקוגניטיבית והלשונית של הילד מותנית בהזדמניות שהבוגרים מספקים למתן ביטוי למיומנויות קיימות ובניית 'פיגומים' לפיתוח מיומנויות מורכבות יותר. הפיתוח של מיומנויות 'מטא קוגניטיביות' או מודעות והבנה של תהליכי חשיבה, קריטיים גם להתפתחותם הלימודית של ילדים. שלושת הממדים הכלולים בתחום זה הם:
1) פיתוח מושגים: האופן בו גננות משתמשות בדיונים הדרכתיים ובפעילויות שונות לצורך קידום חשיבה מסדר גבוה בקרב הילדים, זאת בניגוד למתן הנחיות המעודדות למידה טכנית, כגון שינון בעל פה.  
2) איכות המשוב: האופן שבו הגננות מעמיקות את תהליכי הלמידה וההשתתפות של הילדים תוך שימוש בתגובות הולמות להערותיהם, לעבודותיהם ולרעיונות שהם מעלים.        
3) פיתוח שפה: האופן שבו מסייעות גננות ומעודדות התפתחות שפתית אצל הילדים.
טווח הציונים בכל אחד מהממדים הוא מ-1 (נמוך ביותר) עד 7 (גבוה ביותר). הציון, הניתן על בסיס הנחיות מפורטות, צריך לשקף את החוויה הממוצעת של התלמיד הממוצע בכיתה.

תרשים 2: התחומים והממדים ב-CLASS

ממצאים

ציוני הגנים בעשרת הממדים של הקלאס:
כאמור, שלושת התחומים של הקלאס מורכבים מ-10 ממדים, ויש משמעות לבדיקת כל ממד לחוד. הממדים מדורגים לפי 'נמוך', 'בינוני' ו'גבוה', כאשר 'נמוך' הוא ציון בין 2-1, 'בינוני' בין 5-3 ו-'גבוה' בין 7-6. בתרשים 3 מוצגים אחוזי הגנים שקיבלו ציון בינוני, נמוך או גבוה בכל אחד מהממדים.
מהממצאים עולה, שבתחום התמיכה הרגשית, הצוותים ברוב הגנים מצליחים ליצור אווירה חיובית בגן:  בממד של אקלים חיובי 76% מהגנים קיבלו ציון 'גבוה', ו-רק 24% ציון 'בינוני'; בממד של היעדר אקלים שלילי 89% קיבלו ציון 'גבוה', ורק 11% ציון 'בינוני'. עם זאת, אחוז נמוך הרבה יותר של גנים מתפקדים בצורה טובה בשני הממדים האחרים: רגישות הגננת - רק 26% מהגנים קיבלו ציון 'גבוה' ו-72% קיבלו ציון 'בינוני'; התייחסות לנקודת המבט של הילד -רק 25%  מהגנים קיבלו ציון 'גבוה ו-73% קיבלו ציון 'בינוני' (2% מהגנים קיבלו ציון 'נמוך' בכל אחד מהממדים).
בתחום ארגון וניהול הכיתה נמצא, שמחצית מהגנים (50%) קיבלו ציון 'גבוה' בניהול התנהגות וכמחצית (48%) ציון 'בינוני'. במדד היצרניות (פרודוקטיביות) רק 15% מהגנים קיבלו ציון 'גבוה' ומרבית הגנים (83%) קיבלו ציון 'בינוני'. כמו כן, במערכי למידה חינוכיים רק 13% מהגנים קיבלו ציון 'גבוה' ומרבית הגנים (85%) קיבלו ציון 'בינוני'.
התחום של תמיכה בלמידה הוא התחום המאתגר עבור צוותי הגנים, כמו שנמצא גם במחקרים במקומות אחרים בעולם. בממד של פיתוח מושגים, שליש (33%) מהגנים קיבלו ציון 'נמוך' ו-67% קיבלו ציון 'בינוני'. באיכות המשוב 20% קיבלו ציון 'נמוך' ומרבית הגנים (78%) קיבלו ציון 'בינוני'. במדד של פיתוח שפה 15% מהגנים קיבלו ציון 'נמוך' ו-74% ציון 'בינוני'. 

תרשים 3: אחוז הגנים (מתוך 46) שקיבלו ציון נמוך/בינוני/גבוה ב-10 הממדים

יש שונות רבה בין הגנים:

54% מהגנים לא קיבלו ציון 'נמוך' באף אחד מעשרת הממדים. לעומת זאת, 13% מהגנים קיבלו ציון נמוך בשניים עד שישה ממדים.  
20% מהגנים לא קיבלו ציון 'גבוה' באף אחד מעשרת הממדים. לעומת זאת 17% מהגנים קיבלו ציון 'גבוה' בחמישה עד שבעה  ממדים.
ציוני הגנים בשלושת התחומים של הקלאס:
הציון בכל תחום נקבע כממוצע בין הציונים בממדים המרכיבים כל תחום, וגם הוא נע בין 7-1. הנתונים בלוח 1 מראים את הציון הממוצע ואת ציון המינימום וציון המקסימום עבור כל אחד משלושת הממדים של ה-CLASS: תמיכה רגשית, ארגון וניהול הכיתה ותמיכה בלמידה.
תמיכה רגשית: הציון הממוצע בתחום של תמיכה רגשית 5.6. כפי שראינו קודם לכן, יש שונות בין הגננות, כאשר ציון המינימום הוא 3.13 וציון המקסימום הוא 7 (גן שקיבל ציון 7 בכל הממדים שנכללים בתחום).
ארגון וניהול הכיתה: הציון הממוצע 5, ציון המינימום הוא 2.67 והמקסימום 6.67.
תמיכה בלמידה: הציון הממוצע 3.6, ציון מינימום 1.67 וציון מקסימום 5.17. 

לוח 1: ממוצע וטווח הציונים בגנים שנכללו בתצפיות (סך הכול 46 גנים)

54% מהגנים לא קיבלו ציון 'נמוך' באף אחד מעשרת הממדים. לעומת זאת, 13% מהגנים קיבלו ציון נמוך בשניים עד שישה ממדים.  
20% מהגנים לא קיבלו ציון 'גבוה' באף אחד מעשרת הממדים. לעומת זאת 17% מהגנים קיבלו ציון 'גבוה' בחמישה עד שבעה  ממדים.
ציוני הגנים בשלושת התחומים של הקלאס:
הציון בכל תחום נקבע כממוצע בין הציונים בממדים המרכיבים כל תחום, וגם הוא נע בין 7-1. הנתונים בלוח 1 מראים את הציון הממוצע ואת ציון המינימום וציון המקסימום עבור כל אחד משלושת הממדים של ה-CLASS: תמיכה רגשית, ארגון וניהול הכיתה ותמיכה בלמידה.
תמיכה רגשית: הציון הממוצע בתחום של תמיכה רגשית 5.6. כפי שראינו קודם לכן, יש שונות בין הגננות, כאשר ציון המינימום הוא 3.13 וציון המקסימום הוא 7 (גן שקיבל ציון 7 בכל הממדים שנכללים בתחום).
ארגון וניהול הכיתה: הציון הממוצע 5, ציון המינימום הוא 2.67 והמקסימום 6.67.
תמיכה בלמידה: הציון הממוצע 3.6, ציון מינימום 1.67 וציון מקסימום 5.17. 

התחומים 

ציון ממוצע 

מינימום 

מקסימום 

תמיכה רגשית 

5.6

3.13

7

ארגון וניהול הכיתה 

4.9

2.67

6.67

תמיכה לימודית 

3.5

1.67

5.17

ממוצע הציונים בגנים שנכללו בתצפיות, בהשוואה ציוני סף שונים

מכיוון שה CLASS הוא כלי הנמצא בשימוש נרחב בעולם, ונעשו מחקרים על הקשר בין ממצאיו לבין התפתחות של ילדים, אפשר להשוות את הציונים שהתקבלו במחקר הנוכחי לציונים שהתקבלו במקומות אחרים, ויכולים להוות קנה מידה להערכת מצב הגנים בתוכנית.  בהמשך נציג השוואות לנתונים משני מקורות: האחד, נתונים שנאספו במסגרת מחקרים על הקשר בין איכות האינטראקציות בגן להתפתחות הילדים; והשני, נתונים שנאספים באופן שוטף על אודות גנים השייכים לפרויקט " HeadStart" בארה"ב.

מחקר מארה"ב  שניתח נתונים על אודות ילדים בגילאי 6-3 מ-11 מדינות מארה"ב   הראה שיש קורלציה (מתאם) בין ציוני סף בכל אחד משלושת התחומים של הקלאס לבין שיפור בתוצאות אצל הילדים, בתחומים הרגשי והלימודי. ציון הסף שנמצא שהוא מנבא התקדמות בתחום התמיכה הרגשית ובתחום ארגון וניהול הכיתה הוא 5, ציון הסף בתחום תמיכה בלמידה הוא 3.3. כלומר, מתחת לסף זה, הגן אינו מקדם התפתחות. מהנתונים בלוח 2 עולה, ש-17% מהגנים המשתתפים בתוכנית איכות החינוך שנבדקו, קיבלו ציון מתחת לסף של המחקר בארה"ב בתחום התמיכה הרגשית;  כמחצית (54%) ב קיבלו ציון מתחת לסף תחום ארגון וניהול הכיתה; ו-28% קיבלו ציון מתחת לסף תחום התמיכה בלמידה. 

במטרה להשוות את הנתונים של התוכנית לסטנדרטים גבוהים יותר מהמחקר, לקחנו את הסטנדרטים שפרויקט HeadStart משתמש בהם. 

HeadStart הוא פרויקט המופעל בארה"ב ברמה פדראלית ומטרתו לספק שירותים איכותיים מקיפים בתחומי החינוך, הבריאות וההזנה לילדים בגיל הרך שבאים ממשפחות מעוטות הכנסה. הפרויקט דוגל באיכות המסגרות שהוא מפעיל ולכן יש לו סטנדרטים של כוח אדם איכותי והתערבות איכותית. כחלק משמירה על רמת איכות גבוהה בגנים של ה-Head Stat הם משתמשים בכלי ההערכה קלאס לשתי מטרות - מטרה ראשונה, ביקורת והערכה פדראלית של הגנים - כל שלוש שנים, כל גננת מקבלת את התוצאות של התצפית שלה כדי לדעת באלו תחומים של הקלאס הגן צריך לפעול בצורה טובה יותר. המטרה השנייה, היא לתת רישוי  לגנים. כל הגנים שהנתונים שלהם היו נמוכים בהערכה והביקורת הפדראלית הנערכת אחת לשלוש שנים עוברים שוב, אחרי שנתיים, את ההערכה בכלי קלאס, 10% הגנים שיקבלו את הציונים הנמוכים ביותר באחד מהתחומים של הקלאס לא יקבלו רישוי חוזר. 

בדוח זה אנחנו משווים את הנתונים של הגנים שנבדקו הן לציון הסף (10% נמוכים) בגנים של  HeadStart לשנת 2014 והן לציון הממוצע בגני HeadStart לשנת 2015 (שהוא גבוה יותר מציון הסף).  מהנתונים בלוח 2 עולה, שקרוב לשני שלישים (61%) מהגנים המשתתפים בתוכנית איכות החינוך שנבדקו, קיבלו ציון נמוך מתחת לציון הסף  (10% הנמוכים של HS) בתחום התמיכה רגשית, בתחום ארגון וניהול הכיתה 72% מהגנים קיבלו ציון מתחת לסף ובתחום תמיכה בלמידה 6% קיבלו ציון מתחת לציון הסף. בהשוואה לציון הממוצע בגני HS, 72% מהגנים המשתתפים בתוכנית איכות החינוך שנבדקו קיבלו ציון נמוך מהציון הממוצע של HS בתחום התמיכה הרגשית, בתחום ניהול וארגון הכיתה 83% קיבלו ציון נמוך ובתחום התמיכה בלמידה 24% קיבלו ציון נמוך.  

לוח 2: ממוצע הציונים בגנים שנכללו בתצפיות (46 גנים), בהשוואה לנתונים ממקורות שונים, ואחוז הגנים בתצפיות שמתחת לסף/ממוצע בתחומים השונים  

תחומים 

ציון סף של המחקר מארה"ב 

אחוז הגנים שמשתתפים בתוכנית שנבדקו, שקיבלו ציון מתחת לציון הסף של המחקר בארה"ב 

ציון סף (10% נמוכים) בגני HeadStart 2014

אחוז הגנים שמשתתפים בתוכנית שנבדקו, שקיבלו ציון מתחת לציון הסף (10% נמוכים) בגני HeadStart 2014

ציון ממוצע בגני HeadStart

2015

אחוז הגנים שמשתתפים בתוכנית שנבדקו, שקיבלו ציון מתחת לציון הממוצע בגני HeadStart

תמיכה רגשית 

5.0

17%

5.7

61%

6.0

72%

ארגון וניהול הכיתה 

5.0

54%

5.4

72%

5.8

83%

תמיכה בלמידה 

3.3

28%

2.2

6%

3.26  

24%

הגנים שמתחת לסף/ממוצע לפי מספר התחומים של ה-CLASS

כל גן שנבדק במסגרת התצפית יכול לקבל ציון נמוך בתחום אחד, בשני תחומים או בכל שלושת התחומים. תרשים 4 מציג את התפלגות הגנים לפי מספר התחומים בהם הם קיבלו ציון שמתחת לסף או לממוצע, על פי המחקר מארה"ב ועל פי הנתונים מתוכנית  .HeadStart 

לפי המחקר מארה"ב: כמחצית מהגנים (46%) קיבלו ציון מעל הסף בכל שלושת התחומים, כלומר, הם יכולים להיחשב כגנים מקדמי התפתחות. לעומת זאת, כרבע (24%) קיבלו ציון מתחת לסף בתחום אחד,  ועוד כשליש (30%) קיבלו ציון מתחת לסף בשניים או בשלושה תחומים. 

לפי הסף של HS: כחמישית מהגנים (22%) קיבלו ציון מעל הסף בשלושת התחומים, כרבע (24%) קיבלו ציון מתחת לסף בתחום אחד וכחצי (54%) קיבלו ציון מתחת לסף בשניים או בשלושה תחומים. כלומר, על פי הסטנדרטים של HS, 78% מהגנים שנבדקו לא היו מקבלים רישוי על פי הנתונים בתצפית הנוכחית, כי יש לפחות תחום אחד בו הציון שלהם הוא בין ה-10% הנמוכים ביותר. 

לפי הממוצע של HS: רק 13% מהגנים קיבלו ציון מעל לממוצע בשלושת התחומים, 20% קיבלו ציון מתחת לסף בתחום אחד ושני שלישים (67%) קיבלו ציון מתחת לסף בשניים או בשלושה תחומים. 

תרשים 4: אחוז גני התוכנית שנבדקו בתצפית, לפי מספר התחומים בהם קיבלו ציון מתחת לסף/ממוצע 

סיכום הממצאים 

תפקוד הגנים בשלושת התחומים הנבדקים ב-CLASS: כמחצית מהגנים שנבדקו עומדים בסף הבסיסי שנקבע במחקר מארה"ב כחיוני לקידום ילדים, בשלושת התחומים של  ה-CLASS - תמיכה רגשית, ארגון וניהול הכיתה ותמיכה בלמידה. עם זאת, כמחצית מהגנים לא עומדים בסף הבסיסי בתחום אחד לפחות, וקרוב לשליש לא עומדים בסף הבסיסי בשניים או שלושה תחומים. בהשוואה לסטנדרטים גבוהים יותר, שבהם עושים שימוש בתוכנית HeadStart , רק 13% מהגנים בתוכנית של איכות החינוך מגיעים לממוצע של גני HS בכל התחומים. בנוסף, ב-78% מהגנים יש צורך בשיפור בתחום אחד לפחות, כדי להגיע לסף הרישוי של HS. 

היקפי הקשיים בעבודה בגנים בתחומים וממדים השונים: בהסתכלות על התחומים והממדים השונים הנבדקים ב-,CLASS ניכר שיש צורך רב בהקניית מיומנויות לצוותי הגנים. בתחום התמיכה הרגשית, בצד אווירה חיובית ברוב הגנים, בגנים רבים יש מקום לשיפור במימדים של התייחסות לנקודת המבט של הילד ורגישות הגננת. בתחום התמיכה הלימודית, החיוני לפיתוחו תפקודי לומד, גנים מרבית הגנים קיבלו ציונים נמוכים או בינוניים בכל הממדים שמרכיבים את התחום. התחום של ארגון וניהול הכיתה, הוא התחום בו האחוז הגבוה ביותר של גנים אינם עומדים בסטנדרטים המקובלים לגן מקדם התפתחות. 

ב.3 מצב הילדים בסיום גן חובה בתחילת התוכנית, על פי שאלונים לגננות

תוצאה מצופה מרכזית של התוכנית לשיפור איכות החינוך בגיל הרך, היא שיפור תפקודי הלמידה והמוכנות ללמידה של תלמידי הגנים. במסגרת מחקר ההערכה, אנו בוחנים את תפקודם של ילדים המסיימים לימודים בגן חובה בתחילת התוכנית, ובהמשך את תפקודם של ילדים (אחרים) בגן חובה, שנחשפו לתוכנית במשך 3 או 4 שנים. 

כדי לקבל תמונת בסיס (baseline) על תפקוד הילדים בגני חובה שטרם נחשפו לתוכנית, התבקשו הגננות להעריך את תפקוד הילדים על בסיס רשימת שאלות שהתבססו על כלי "מבטים" – כלי שפותח על ידי משרד החינוך, ונמצא בשימוש שוטף בגני הילדים. מהכלי נבחרו 48 שאלות המתייחסות לתחומים הנחשבים כתומכים בלמידה מוצלחת (כולל שאלות שהוכנסו לכלי לאחרונה) – התחום הרגשי-חברתי, תחום התקשורת, שפה ודיבור, התחום הקוגניטיבי וניצני אוריינות. השאלון מורכב מהיגדים שונים על תפקוד הילד, והגננת אמורה לדווח על התדירות בה הילד פועל בדרך זו. במטרה לאפשר לגננות להרחיב את ההבחנה בין הילדים השונים, הורחבה הסקאלה מארבע לשבע קטגוריות תדירות – החל מ"תמיד" ועד "אף פעם לא".  השאיפה היא שככל שהתוכנית תתקדם, יותר ילדים יפגינו את ההתנהגויות הרצויות תמיד/כמעט תמיד/לעתים קרובות. 

השאלונים הועברו בחודשים מאי-יוני 2016 בכל גני החובה ביישובי התוכנית (83 גנים), ובגני חובה בשמונה יישובי השוואה (45 גנים). כל גננת מילאה שאלון על ארבעה ילדים (בגיל גן חובה) באופן אקראי, לא כולל ילדים עם מוגבלויות התפתחותיות משמעותיות. סך הכול מולאו נתונים על אודות 332 ילדים ביישובי התוכנית ו-180 ילדים ביישובי ההשוואה. כדי ליצור קבוצת השוואה מותאמת, נתוני הילדים ביישובי ההשוואה שוקללו, על פי אזור ודת, כדי שיתאימו לנתוני הילדים בתוכנית. 

לצורך הניתוח הנוכחי, בחרנו בשיטת ניתוח המקובלת בספרות המחקר בנוגע להערכת תפקוד של ילדים בגיל הרך: 

  1. כל ילד קיבל ציון מסכם בכל אחד מתחומי התפקוד - התחום הרגשי-חברתי, תחום התקשורת, שפה ודיבור, התחום הקוגניטיבי וניצני אוריינות  (ממוצע של כל הפריטים באותו תחום), וציון מסכם על כל השאלון (ממוצע של כל הפריטים בשאלון). 

  2. כל הילדים (מיישובי התוכנית וההשוואה יחד) סודרו באופן רציף, מהציון הנמוך לציון הגבוה. 

  1. על פי הציונים, הילדים חולקו לקבוצות:

מיקום הציון הממוצע בהתפלגות של כלל הילדים 

25% תחתונים

חלשים

75% עליונים

מתוכם, 30% עליונים

תפקוד תקין

חזקים

  • הנתונים מראים, שבתחילת התוכנית 19% מהילדים בגני התוכנית מוגדרים כ"חלשים" במדד המסכם של השאלון, ו-31% מוגדרים כ"חזקים" (תפקודם של 50% מהילדים מוגדר "תקין").   

  • בקבוצת ההשוואה אחוז גבוה יותר של ילדים חלשים (31% לעומת 19%).

  • אחוז הילדים החזקים – דומה בקבוצת התוכנית ובקבוצת ההשוואה. (תרשים 5)

תרשים 5: התפלגות רמות תפקוד במדד המסכם, ילדים בגני התוכנית ובגני ההשוואה (%) 

  • בקרב הילדים בגני התוכנית, 35% חלשים בתחום אחד לפחות (מתוך הארבעה), 14% חלשים ב 3 או 4 תחומים. 

  • בקרב הילדים בגני השוואה, 46% חלשים בתחום אחד לפחות (מתוך הארבעה), 25% חלשים ב 3 או 4 תחומים. (תרשים 6).

תרשים 6: התפלגות הילדים לפי מספר תחומים בהם הם חלשים (25% תחתונים) (%)

בהתפלגות ממספר תחומי החוזק, יש דימיון בין הילדים בגני התוכנית ובגני ההשוואה. כמחצית מהילדים חזקים בתחום אחד לפחות, וכרבע מהילדים חזקים בשלושה או ארבעה תחומים (תרשים 7):

תרשים 7: התפלגות הילדים לפי מספר תחומי חוזק (30% עליונים) (%)

כמו כן, יש הבדלים משמעותיים במצב הילדים לפי השכלת האם:

  • בקרב ילדים עם השכלת אם יסודית ומטה – 42% חלשים על פי המדד המסכם, לעומת 17% חלשים בקרב ילדים עם השכלת אם תיכונית ומעלה.

  • בקרב ילדים עם השכלת אם יסודית ומטה – 18% חזקים על פי המדד המסכם, לעומת 37% חזקים בקרב ילדים עם השכלת אם תיכונית ומעלה  (תרשים 8).

  • בקרב ילדים עם השכלת אם יסודית ומטה, 57% חלשים בתחום אחד לפחות (מתוך הארבעה), לעומת 33% חלשים בתחום אחד לפחות בקרב ילדים עם השכלת אם תיכונית ומעלה.

  • בקרב ילדים עם השכלת אם יסודית ומטה 41% חלשים ב 3 או 4 תחומים, לעומת 14% חלשים ב 3 או 4 תחומים בקרב ילדים עם השכלת אם תיכונית ומעלה (תרשים 9).

  • בקרב ילדים עם השכלת אם יסודית ומטה, 33% חזקים בתחום אחד לפחות (מתוך הארבעה), לעומת 58% בקרב  ילדים עם השכלת אם תיכונית ומעלה. 

  • בקרב ילדים עם השכלת אם יסודית ומטה, 13% חזקים ב 3 או 4 תחומים, לעומת 26% חזקים ב 3 או 4 תחומים בקרב ילדים עם השכלת אם תיכונית ומעלה (תרשים 10).

תרשים 8: התפלגות הילדים במדד המסכם (תוכנית והשוואה יחד) לפי השכלת האם (%)

תרשים 9: התפלגות הילדים (תוכנית והשוואה יחד) לפי מספר תחומים בהם יש קושי (חלשים), והשכלת אם (%)

תרשים 10: התפלגות הילדים (תוכנית והשוואה יחד) לפי מספר תחומים בהם הם חזקים,  והשכלת אם (%)  

ניתן להתיחס לנתונים גם בהסתכלות על ארבעת תחומי התפקוד השונים שנבחנו: התחום הרגשי-חברתי, תחום התקשורת, שפה ודיבור, התחום הקוגניטיבי וניצני אוריינות. 

בהשוואה בין התחומים, ניתן לראות כי רוב הילדים בסוף גן חובה (90-95% בשאלות השונות) מפגינים התנהגויות המראות מוכנות ללמידה בתחום ניצני האוריינות: התבוננות בספר בכיוון הנכון, הבחנה בין כתב לציור, הכרת צלילי האותיות, זיהוי אותיות מתוך מילה, כתיבת שם וכתיבת מילים נוספות. 

תחום בו אחוזים נמוכים יותר של ילדים מפגינים התנהגויות המראות מוכנות ללמידה (70-75% בשאלות השונות) הוא התחום הקוגניטיבי, ובעיקר בנוגע למיומנויות חשיבה מסדר גבוה: ניחוש, פתרון בעיות במצבי יום-יום, הסקת מסקנות מהתרחשויות, הבנת נקודות מבט שוניות בהתרחשות אירועים, ערנות וסקרנות לנעשה סביבו, שאילת שאלות.

חשוב לזכור שהתוכנית עוסקת באוכלוסייה כללית, ואינה ממוקדת באוכלוסיית ילדים עם קשיים מיוחדים. הממצאים על מצב הילדים מעלים את הנקודות הבאות, שעל התוכנית לקחת בחשבון:

  1. בעוד כשני שליש מהלמידים מפגינים תפקוד תקין בתחומים שנבדקו, כשליש מפגינים קושי באחד התחומים לפחות, ו-14% בשלושה או ארבעה תחומים. 

  2. כמחצית מהילדים חזקים באחד מהתחומים לפחות.  

  3. כל שינוי בנתונים אלה – ירידה במספר הילדים החלשים או עלייה במספר החזקים, ייחשב כשיפור. 

  4. יש שונות רבה בקרב הילדים, בעיקר יש פערים בין  ילדים ממשפחות משכילות לילדים ממשפחות לא משכילות. 

  5. בעוד מרבית הילדים שולטים במיומנויות אוריינות בסיסיות, יש מקום לשיפור בתחום הקוגניטיבי, ובעיקר במיומנויות חשיבה מסדר גבוה, שאחוזים משמעותיים מהילדים אינם שולטים בהן. ממצא זה מתקשר לממצאים ביחס לעבודה בגנים שהוצגו בפרק על תצפיות CLASS  - התחום בו העבודה בגנים הרבים ביותר זקוקה לשיפור הוא תחום התמיכה בלמידה, בהיבטים של פיתוח מושגי, משוב והדגמה שפתית, החיוניים לפיתוח הילדים בתחום הקוגניטיבי.

ג. יישום התוכנית – השנה הראשונה

ג.1 ההיערכות והכניסה ליישובים

אלה הפעולות המרכזיות שהתקיימו בשנה הראשונה של הפעילות: 

  • נבחרו 10 יישובים והתוכנית פועלת בהם ב-153 גנים (בין 18-15 כיתות גן לכל יישוב. ביישובים קטנים כל הגנים ביישוב משתתפים בתוכנית, וביישובים גדולים יותר רק חלק מהגנים). היישובים נבחרו תוך התייחסות לסיכויי ההצלחה של הטמעת התוכנית בהם – נבחרו יישובים שההערכה הייתה שיש בהם מערכת עירונית מתפקדת, בעלי תפקידים מטעם הרשות המקומית המחויבים לגיל הרך, פיקוח מעורב והיסטוריה של שיתוף פעולה מוצלח בהטמעת תוכניות התערבות. כמו כן, הייתה העדפה לבחירת יישובים קטנים, כדי לאפשר עבודה מערכתית הוליסטית.  

  • מונו 3 מנהלות אזוריות לתוכנית, על בסיס חלוקה גיאוגרפית, שתפקידן לתווך וליישם את התוכנית ותפיסותיה בשטח. 

  • בכל היישובים  הוקמו ועדות גיל רך יישוביות (למעט אחד, בו כבר הייתה קיימת ועדה), מונו רכזות יישוביות וכן נבחר בעל תפקיד ברשות המקומית שמוביל את התוכנית (מנהל מחלקת החינוך, מרכזת תחום הגיל הרך, ולעיתים גם גזבר או מנכ"ל הרשות המקומית). הוועדה היישובית, בה משתתפים נציגי שירותים רלוונטיים ביישוב, מתכנסת בין אחת לחודש לאחת לשלושה חודשים. בנוסף, מופעל בכל יישוב צוות עבודה מוביל בו משתתפים מפקחת הגנים, מדריכה, גננת מובילה, הרכזת היישובית והמוביל היישובי - אלה מתפקדים כצוות משימה האחראי על ביצוע ההחלטות המתקבלות בוועדת ההיגוי היישובית. 

  • שופצו חצרות ונערכה הצטיידות במרבית הגנים.

  • נכתבו/ שוכתבו שתי ערכות בנושא  סביבה חינוכית ובנושא מוסיקה (שתיהן כיום בניסוי בגני הפיילוט). שתי ערכות נוספות – בנושא שפה ואוריינות ובנושא מתמטיקה נמצאות בשלבים אחרונים של כתיבה לפני ניסוי בגנים

  • התקיימו השתלמויות קבוצתיות לגננות בנושאי מוסיקה וסביבה חינוכית, וגם הכשרה מקדימה בתחום השפה בדרום. 

  • נערכו השתלמויות קבוצתיות לסייעות מיישובים שונים, על בסיס הצרכים שזוהו במיפוי היישובי. ארבעה נושאים היו משותפים לכל ההשתלמויות – תפיסת תפקיד הסייעת, הכשרה בהתפתחות הילד, עבודת צוות ומרכיבי איכות החינוך (סביבה, אינטראקציה ולמידה בגן הילדים. 

  • תוגברה עבודתן של המדריכות החינוכיות – במסגרת התוכנית הוקצה להן יום בשבוע לכל יישוב (כ-15 גנים) לצורך הדרכת גננות על אודות התוכנית (לעומת תקן של מדריכה אחת ל-30 גנים ביישובים בהם התוכנית לא פועלת). מרבית המדריכות, שגויסו במיוחד לצורך התוכנית, הן גננות ותיקות, ללא ניסיון בהדרכה. במהלך השנה הן קיבלו הכשרה, בשלב זה הכשרה בסיסית בהיקף של  30 שעות אקדמיות, הכוללת הרצאות קצרות וסדנאות חווייתיות, בנושאי זהות מקצועית ותפיסת תפקיד, סגנון אישי בלמידה והדרכה, והיכרות עם מרכיבי האינטראקציה, הסביבה החינוכית וחומרי הלימוד באיכות החינוך. בשנים הבאות מתוכננת העמקה בנושאים אלה.  

  • נבנו פורומים ארציים ללמידה משותפת: פורום רכזות יישוביות, פורום מפקחות.

  • פועל פורום שותפים (נציגי משרד החינוך, אשלים וקרן ון ליר, בתוספת נציג מנהלי מחלקות החינוך ביישובים), המתכנס אחת לשלושה חודשים. 

  • הוקדמה ועדת היגוי ארצית, לה שותפים נציגי השותפים לתוכנית ונציגי היישובים. 

  • בחלק מהיישובים הוחל בבנייה של פורום הורים, הכולל נציגי הורים מהגנים השונים. 

  • התקיים יום למידה משותף לכל המעורבים בתוכנית (ברמה היישובית, המחוזית והארצית) כדי לדון בתוצרי השנה הראשונה וביעדים התוכנית בהמשך. 

ג.2 כוח אדם בתוכנית – בעלי התפקידים ואתגרים מרכזיים בעבודתם

מנהלות אזוריות של התוכנית (מטעם "אשלים") - תפקיד המנהלות האזוריות הוא לתמוך ביישום התוכנית בשטח תוך מתן תמיכה והדרכה לרכזות היישוביות ועזרה בפיתוח התוכנית ביישוב. אתגרים מרכזיים בתפקידן בשנת הפעילות הנוכחית היו שמירה על הקו העדין בין תמיכה באנשי המקצוע בשטח ועידודם לקחת אחריות על התוכנית, לבין נקיטת פעולות שיקדמו את התוכנית ביישוב. כמו כן, באזור הדרום הייתה תחלופה רבה של מנהלות אזוריות. 

רכזות יישוביות - לרכזות היישוביות תפקיד מרכזי בגיבוש ובליווי מודל העבודה היישובי של התוכנית. הרכזות נבחרות על ידי היישוב (חלקן באות מתוך המערכת הרשותית ומשמשות כרכזות גני ילדים או רכזות גיל רך), ועובדות בהיקף של חצי משרה. נמצאה שונות בעבודתן השוטפת עם הגנים. היו רכזות שדיווחו על קשר הדוק ורציף עם גננות ורכזות הנמצאות בקשר על פי הצורך. סוגיה זו של אופי הקשר של הרכזות עם הגנים הייתה בתהליך הבנייה במועד כתיבת דוח זה. 

הרכזות הביעו שביעות רצון גבוהה ממנגנוני ההדרכה השונים בתוכנית – מפורום הרכזות המשמש עבורן מנגנון ללימוד עמיתים וכן מהתמיכה ומההדרכה השוטפת של המנהלות האזוריות. חלק מהרכזות אינן בעלות רקע בגיל הרך והביעו רצון ביותר הכשרה וידע בתחום זה.

מדריכות חינוכיות - כאמור, המדריכות אמורות ללוות את העבודה בגנים באופן אינטנסיבי. במהלך כתיבת דוח זה נבחנה עדיין הסוגיה של ההיקף ואופי הליווי המקצועי הדרוש למדריכות, כדי להקנות להן כלים להדרכה  ולהטמיע את עקרונות התוכנית כך שהן יוכלו להעבירם לצוותי הגנים, לאור העובדה שלמרבית המדריכות אין ניסיון קודם בהדרכה. 

מפקחות - קיומו של פיקוח משמעותי ומעורב צוין כמרכיב חשוב בבחירת היישובים, בשל היות המפקחות נציגות של משרד החינוך ודמויות סמכותיות עבור הגננות. יש לציין כי מעבר להיותן דמויות תומכות ביישום התוכנית, ואחראיות על עבודת המדריכות בגנים,  מפקחות הן גם מושא להכשרה ולהדרכה בתוכנית בנוגע לדרכי עבודתן עם הגננות. במסגרת הראיונות עם אנשי מטה הובעה שאיפה להבנות את הקשר בין המפקחות לגננות כך שיהיה מושתת על שיתופי פעולה, הנהגה והכוונה על פני יחסי פיקוח ומרות. 

בשלב הראשון של התוכנית, טרם התגבש בצורה סדירה פורום עבודה למפקחות המעורבות בתוכנית, וחלקן דיווחו שהן חשות שאינן שותפות באופן מספיק בתהליכי קבלת ההחלטות בקשר לתוכנית. כמו כן, הייתה שונות ברמת המעורבות שלהן ביישובים. בכניסה לשנה השנייה של התוכנית, משרד החינוך לקח על עצמו להעמיק את העבודה עם המפקחות, תוך הדגשת אחריותן לתוכנית, והבנה שהן זקוקות לכלים ניהוליים יותר מאשר לכלים פדגוגיים. 

חשוב לציין שביישובים השונים פועלים בעלי תפקידים נוספים. כך, לדוגמה, עלתה שאלת מעורבותה של הגננת המובילה (גננת ותיקה ביישוב האמורה לסייע לגננות אחרות בהיבטים שונים של ניהול הגן), ועלתה השאלה כיצד ניתן לרתום אותה לשם תגבור ההדרכה לגננות, בשילוב עם המדריכה החינוכית. 

ג.3 ייחודיות התוכנית 

מפקחות, רכזות יישוביות ומובילים יישוביים התבקשו לציין מה ייחודיות התוכנית  ביחס לתוכניות אחרות ביישוב. הם התייחסו למספר היבטים:

  • כוללניות התוכנית, הבאה לידי ביטוי בהתייחסות לאיכות ברמות השונות של הפעילות- התשתית הפיזית, ההכשרה וההדרכה של צוותי הגנים וכן בנייה של מנגנונים יישוביים.

  • אורך התוכנית - תוכנית הנמשכת 5 שנים. מדובר בפרק זמן משמעותי המאפשר יישום, הטמעה והעמקה של הפעילות של התוכנית בשטח

  • מעורבות משרד החינוך מהשלבים הראשונים של תכנון התוכנית וביצועה, דבר המעלה את הסיכוי להטמעה משמעותית של דרכי העבודה ולהמשכיות התוכנית.

ג.4 תרומות התוכנית 

מפקחות, רכזות יישוביות ומובילים יישוביים התבקשו לציין מהן תרומות התוכנית עד כה, בשנה הראשונה לפעילותה. הם ציינו מספר תרומות:  

העלאת המודעות לחשיבות ההשקעה בגיל הרך ביישוב. כאמור, חוץ מיישוב אחד, בכל היישובים הוקמו ועדות יישוביות ייחודיות לגיל הרך בעקבות התוכנית. קיום מנגנון זה, במסגרתו אנשי מקצוע מהיישוב נפגשים בתדירות קבועה ודנים בנושא הגיל הרך, הוביל לאיגום משאבים ולהשקעה של תקציבים בגיל הרך, מעבר לתקציבי התוכנית. התקציבים הושקעו בתחזוקה ושיפוץ של גני ילדים שלא נכללו בתוכנית, בשדרוג השיפוץ בגני התוכנית (מעבר לתקציבי התוכנית, ואף בפעילויות אחרות – כגון הקמת גן שעשועים חדש באחד היישובים). 

העלאת אמון התושבים במערכת הגנים הציבוריים. הדגש על שיפור התשתית הפיזית של הגנים הפך לצעד בונה אמון מול הקהילה. בחלק מהיישובים השיפוץ הוביל לגידול בהרשמות לגני העיריה על פני הרשמות לגנים פרטיים. התהליך גם הביא להתגייסות של הורים לעזרה בשיפוץ הגנים, ועשוי להוות בסיס להגברת מעורבות ההורים בפעילות החינוכית.  

הדרכה והכשרה לסייעות. תשומת הלב שהופנתה לתפקיד הסייעות, וההכשרה הייחודית שנבנתה עבורן, נתפסות כמרכיב חשוב בשיפור העבודה בגנים.  

אפקט "אדווה"- השפעה גם על גנים וגננות שלא נמצאים בתוכנית. על מנת לצמצם פערים בין הגנים ביישובים בהם לא כל הגנים נמצאים בתוכנית, התקבלו במטה התוכנית מספר החלטות, ביניהן, ההחלטה להעביר השתלמויות לסייעות בכל הגנים ביישובים אלה וההנחייה למפקחות, וההנחייה למפקחות לעבוד על עקרונות התוכנית גם עם גנים שלא נכללים בתוכנית (להרחבה ר' סעיף אתגרים ודילמות ביישום התוכנית). בחלק מהמקרים מדובר ביוזמות מקומיות לדוגמה, מפקחת שלקחה מדריכות שאינן מעורבות בתוכנית לסיור בגנים המשתתפים בתוכנית כדי ללמוד על שימוש בסביבה הפיזית; רשות מקומית שבה הגננות המשתתפות התוכנית "חונכות" גננות אחרות באשר לתכני התוכנית; וכאמור, הקצאת תקציבים בחלק מהיישובים לשיפוץ גנים שלא נכללים בתוכנית. 

ג.5 אתגרים ודילמות ביישום התוכנית 

מורכבותה של התוכנית לשיפור איכות החינוך הגיל הרך בחברה הערבית נובעת הן ממגוון התחומים בהם היא מבקשת לעסוק (התחום הפיזי, החינוכי והארגוני), הן ממגוון רמות הפעולה (גנים, יישובים, מחוזות, הרמה הארצית) והן מהשילוב בין השותפים השונים – משרד החינוך (ברמת המטה והשטח), אשלים, קרן ון ליר והיישובים. מטבע אופייה של תוכנית הנמצאת בשלבים הראשונים של התפתחות, עולים אתגרים שונים, חלקם נוגעים למוקדי העיסוק של התוכנית ולעקרונות הפעולה שלה,  וחלקם – ליישומם בשטח. 

להלן האתגרים והדילמות המרכזיים שליוו את התוכנית בשנה הראשונה לפעילותה, והדרכים בהן מנסה התוכנית להתמודד איתם:

איזון בין השיפוץ הפיזי לפעילות הפדגוגית. כאמור, שיפוץ הגנים היווה פעילות מרכזית ובעלת משמעות רבה בשנה הראשונה לפעילות התוכנית. עם זאת, בחלק מהיישובים, עקב כניסה מאוחרת של המדריכות הפדגוגיות של משרד החינוך, עיצוב המרחב הפיזי נעשה בתחילת הדרך בלי ליווי מספיק, דבר שהוביל לעבודה פדגוגית לא מותאמת לשיפוץ שנעשה וכן לתפיסה מוטעית של התוכנית על ידי הגננות כמקור מרכזי להצטיידות. מצב זה תוקן בהמשך הדרך, וכמעט כל הגננות קיבלו הכשרה בנוגע לארגון הסביבה החינוכית ועבודה פדגוגית מותאמת בסביבה חינוכית משופרת. 

הורים כאוכלוסיית יעד בתוכנית. גיוס הורים למעורבות ושותפות בקידום תהליכים חינוכיים בגנים וביישובים עלה כיעד עבור גננות ומובילים יישוביים. אתגר משמעותי הוא שמירה על מעורבות הורים בתהליכים שמעבר לשיפוץ הגנים. כאמור, בתקופה  האחרונה הוחל במאמצים להקים פורומים של הורים ביישובים השונים. אתגר נוסף נוגע ליצירת המשכיות בין הנעשה בגן לבין הנעשה במסגרת הביתית, מתוך חשש שהפעילות שתקודם בגנים (כגון פיתוח חוש ביקורתי, סקרנות, שיח ער ושוויוני בקרב ילדים ומבוגרים) לא תמיד תתקבל בברכה בבית. כאמור, נציגי קרן ון ליר הביעו שאיפה להכניס מודולה של עבודה עם הורים במסגרת התוכנית. שאיפה זו הובעה גם בקרב אנשי השטח (רכזות יישוביות ומנהלי מחלקות חינוך) שהתייחסו לכך כיעד בחלק מהיישובים. השילוב של נושא זה בתוכנית ומיקוד העבודה עם ההורים עדיין נמצאים בפיתוח. 

פיתוח ערכות הלמידה והכשרות. בעת ביצוע הראיונות, הערכות צוינו כאחד המענים המרכזיים הניתנים במסגרת התוכנית. בעלי תפקידים במטה התוכנית התייחסו לצורך בהאחדה של הכשרות וערכות למידה וציינו כי עד לכניסת התוכנית היה שימוש מזדמן ולא אחיד של גננות בחומרים שאיתרו ממקורות שונים, זאת לאור המחסור במידע מרוכז על נושאים רלוונטיים בשפה הערבית. המטרה הייתה לייצר ערכות מותאמות, וללוות כל ערכה בשעות הכשרה מתאימות. בפועל, חלק מהמפקחות ציינו כי ההקצאה של כל שעות ההכשרה ללימוד הערכות מונעת מהגננות לקבל הכשרות בנושאים התואמים יותר את צורכיהן ורצונותיהן. כיום משרד החינוך משקיע מאמצים בפיתוח ערכות המבוססות על חומרים מהעולם ועל חכמת השדה, תוך חשיבה מחודשת על שילובן בתהליכי ההכשרה וההדרכה לצוותי הגנים. 

הכשרת המדריכות. פעילות המדריכות נתפסת כמרכיב מרכזי בתוכנית. לאור חוסר הניסיון של רבות מהן בהדרכה ובתכני התוכנית, נבנה בימים אלה מערך הכשרה שישלים את ההכשרה הבסיסית שקיבלו עד כה, ומערך ליווי וסופרוויז'ן למדריכות. 

צורך בהבניית חלוקת העבודה והאחריות בין בעלי התפקידים השונים. כאמור, נמצאה שונות  בין היישובים במעורבות של בעלי התפקידים השונים בתוכנית. כך, לא הייתה אחידות ברציפות ובאינטנסיביות הקשר של הרכזות היישוביות עם הגנים, והייתה שונות במידת המעורבות של המפקחות. כמו כן, נוצרו אי הבנות בשטח בנוגע לסמכויות של בעלי תפקידים באשלים ובמשרד החינוך בתוכנית. ביישובים שונים פונות הגננות לדמויות שונות כשיש קשיים בהפעלת התוכנית, וכן עלו שאלות לגבי התפקיד של המוביל היישובי לעומת המנהלת האזורית מטעם אשלים בנוגע להובלת הוועדות היישוביות. בחודשים האחרונים משרד החינוך יחד אשלים עוסקים בגיבוש הגדרות תפקידים מגובש לכל אחד מבעלי התפקידים במסגרת התוכנית.  כך, למשל, הוחלט שהקשר של המנהלת האזורית מטעם אשלים עם הגנים יתקיים דרך המדריכה ולא דרך הרכזת היישובית. כפי שכבר הוזכר, בימים אלה נדונה גם שאלת חלוקת העבודה בין המדריכות לגננות המובילות. 

פערים בין הגנים ביישוב. ביישובים בהם לא כל הגים משתתפים בתוכנית, ההשקעה הרבה של התוכנית רק בחלק מהגנים מובילה לאי נוחות בתוך היישוב. מובילי התוכנית דיווחו על תחושה של קיפוח של גננות שהגן שלהן אינו חלק מהתוכנית. קושי נוסף שעלה הוא ההבדל בין מראה הגנים שעברו שיפוץ במסגרת התוכנית לעומת גנים שאינם בתוכנית. הבדל זה מייצר בעיה אתית למחלקת חינוך בזמן ההרשמה לגנים, כשחלק מהילדים מאותה שכונה/אזור מגורים מופנים  לגנים  משופצים וחלק לגנים ישנים. צוות התוכנית היה מודע לקושי זה, וניסה לפתור אותו במהלכים שונים. למשל, המפקחות הונחו לעבוד על עקרונות התוכנית גם עם גננות שלא בתוכנית. בנוסף, הוחלט כי ההכשרה לסייעות תינתן לכל הסייעות ביישוב, ולא רק לאלו העובדות בגני התוכנית. יש לציין כי גם ועדות ההיגוי היישוביות של התוכנית מתייחסות לכל הגנים ביישוב, ולא רק לאלה שפועלים במסגרת התוכנית. 

ייחוד לעומת האחדה. אחת הדילמות שהעלו אנשי מקצוע במטה ובשטח הינה בנוגע למנדט של כל יישוב לקדם מענים לגיל הרך ביישוב על בסיס צרכיו הייחודיים, לעומת הרצון של התוכנית להקנות הליכים אחידים של עבודה מיטבית. גורמים מקצועיים ביישובים חשו שמתן דגש לייחודיות שבכל יישוב וחיזוק הכוחות המקצועיים יגדילו את פוטנציאל השרידות של התוכנית. חלק מהם חשו כי הם אינם מקבלים הזדמנות מספקת לבטא את צורכיהם ועמדותיהם ביחס להתפתחות התוכנית ביישוב. 

לקיחת אחריות של היישובים  על התוכנית. אל מול התפיסה של מתן עצמאות ליישובים לפתח את התוכנית באופן המותאם לצורכיהם, בעלי תפקידים באשלים דיווחו על קושי משמעותי של חלק מהיישובים לקחת אחריות יישובית על התוכנית. בחלק מהיישובים היה קושי במציאה של מוביל יישובי חזק מספיק, בתוך מנגנון יישובי לא יציב הכולל שינויי כוח אדם תכופים, וקושי לרתום את הצוות המקומי לקחת אחריות על התוכנית בהיבטים הקשורים בהנעתה כגון קביעת פגישות ועדת היגוי, תיאום סדר יום של ישיבות, זימון משתתפים  ועוד. עם זאת נראה שבכניסה לשנה השנייה של התוכנית בכל היישובים יש אנשי מקצוע המגויסים ומחויבים לתוכנית. 

יחסי הגומלין בין השותפים. מדיווח השותפים (משרד החינוך, אשלים, קרן ון ליר) עלו אתגרים ביחסי הגומלין ביניהם, כשלכל אחד מהם סגנון עבודה שונה, תרבות ארגונית שונה ולעיתים גם תפיסות שונות לגבי מהות התוכנית ודרכי פעולתה. בין גורמי המתח בין השותפים, הנידונים גם בפורומים המשותפים של התוכנית, צוינו קצב הפעילות השונה של משרדי ממשלה לעומת עמותות וקרנות; חוסר שביעות רצון ממידת העדכון והמידע שמתקבל באופן שוטף  ממפעילי התוכנית בשטח; ודגשים שונים של השותפים לגבי מרכיבי התוכנית – כגון, הרצון של קרן ון ליר להדגיש את מרכיב העבודה עם ההורים; הרצון של משרד החינוך לתגבר את מרכיב התמיכה במפקחות כחלק מהתוכנית; הדיון סביב היקף ההשקעה בהכשרה סביב ערכות הלמידה הייחודיות והדיון על מידת העצמאות של היישובים בפיתוח מענים ודרכי עבודה מותאמים לצרכיו, לעומת הטמעת עקרונות עבודה אחידים. במהלך השנה השנייה נערכו בין השותפים דיונים ממושכים, שהוגדרו כ"חישוב מסלול מחדש". דיונים אלה כללו: 

שלב א: 

  • בירור והגדרת ההסכמות בין השותפים.

  • זיהוי שאלות העבודה בירורן וקבלת החלטות.

  • הצגת הסכמות על מרכיבי התכנית, עקרונות העבודה ותיאוריית השינוי . 

 שלב ב :

  • התאמה תקציבית בהתאם להסכמות. 

  • הגדרת תפקידים וחלוקת אחריויות בין השותפים השונים.

  • תכנית עבודה ולו"ז לביצוע. 

סיכום

התוכנית לשיפור איכות החינוך לגיל הרך בחברה הערבית היא תוכנית מורכבת, המבקשת לעסוק במגוון רחב של נושאים ותחומי פעולה הקשורים לאיכות החינוך בגיל הרך, ולהביא לשינויים בתשתית דרכי העבודה בנושא הגיל הרך בחברה הערבית, ולא רק בעבודה בתוך הגנים. מעבר להעדפות של השותפים השונים, התוכנית ניצבה, בתום השנה הראשונה לפעילותה, בפני הצורך לקבל החלטה האם תמשיך להשקיע במגוון תחומים, או תתמקד ותעמיק את העיסוק בחלק מהם. 

מהממצאים על העבודה בגנים עולה צורך ניכר בהקניית מיומנויות שיאפשרו לצוותי הגנים לקדם את הילדים בהיבטים הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים. 

הפעילות של התוכנית בשנה הראשונה מציירת תמונה של צורך בהשקעה ניכרת בבניית יכולת בקרב נשות המקצוע (מפקחות ומדריכות) האמורות ללוות את צוותי הגנים באופן שוטף. מצב זה חייב את השותפים לתוכנית לבחון עד כמה ההיקף, האינטנסיביות והתכנים של ההכשרות והליווי הניתנים להן תואמים את הצרכים. כמו כן, לאור הזמן הנדרש להכשרה, נדרשת התאמה של הציפיות באשר לקצב הצפוי של  התרחשות שינויים בעבודה בגנים ובמצב הילדים.   

כאמור, בחודשים האחרונים ערכו השותפים תהליך של "חישוב מסלול מחדש".  חוזק הדגש על תמיכה בתהליכי ההתפתחות המקצועית של נשות המקצוע (מפקחות, מדריכות וגננות), הכוללת הכשרות וליווי שוטף, תוך התייחסות הן לתחומי התוכן של איכות החינוך והן ליכולות ניהוליות והדרכתיות. כמו כן, הוגדרו מחדש התוצאות הצפויות של התכנית:

  1. ילדים בעלי תפקודי למידה המצופים בסיום גן חובה עפ"י מדיניות משרד החינוך 

  2. תוצאות ביניים (שמנבאות התקדמות אצל הילדים): 

  • איכות תפקוד צוות הגן

  • איכות תפקוד המדריכות 

  • איכות תפקוד המפקחות

  • רמת ואיכות המעורבות של ההורים  בחיי הגן ובהליכים החינוכיים של ילדיהם 

  • איכות המענה הרשותי למעטפת הגן (המודל היישובי, המענה לתשתיות פיזיות וארגוניות )

המחקר ימשיך לעקוב אחר יישום תהליכים אלה, כמו גם על השלכותיהם על עבודת אנשי המקצוע השונים, על העבודה בגנים ועל מצב הילדים.

היוזמה לשיפור איכות החינוך בגני הילדים בחברה הערבית

היוזמה לשיפור איכות החינוך בגני הילדים בחברה הערבית

שאלון גננות- ממצאים מרכזיים 

פידא ניג'ם אכתילאת   

מבוא

התוכנית 'איכות החינוך לגיל הרך בחברה הערבית' פועלת בעשרה יישובים מאז שנת 2015. אחד היעדים המרכזיים של התוכנית הוא הכשרה של צוותים חינוכיים שיהיו בעלי ידע, כלים ומיומנויות מתאימים, התומכים בתהליכי הצמיחה וההתפתחות של הילדים בגן. הספרות מראה שדרכי עבודה מיטביות בגן כוללות: אינטראקציה איכותית של צוות הגן עם הילדים - קשר רגשי, מכבד ותומך והוראה היוצרת הזדמנויות מגוונות להתפתחות ולמידה. דרכי עבודה מיטביות כוללות גם  יצירת אקלים חיובי בגן באמצעות תיאום בין אנשי הצוות, פעילות בהתאם לנהלים, שגרת פעילות, סדר יום ועיצוב סביבה חינוכית (שופר אנגלהרד,2013; חדד מה-יפית, 2010)

במסגרת מחקר ההערכה שמלווה את התוכנית הוחלט לבדוק את  השינויים בתפיסות הגננות ובדרכי העבודה בתוך הגן על ידי פנייה לגננות שמשתתפות בתוכנית. התוכנית מסתיימת בסוף 2020, והיה חשוב ללמוד על  תפיסותיהן של הגננות כבר ב-2019 ולהביא למפעילי התוכנית את התובנות העולות מכך לגבי הפעלת התוכנית. 

הדוח מתבסס על שני מקורות מידע: שאלון לגננות (איסוף המידע היה ביוני-יולי 2019, מילאו את השאלון 125 גננות מתוך 153 גננות המשתתפות בתוכנית, 82% היענות), טופס מיפוי הגנים והטפסים של מערכת  המידע המנהלי. השאלון לגננות נועד ללמוד על דרכי העבודה של הגננות. הגננות נשאלו על התדירות ומבנה קבלת ההדרכה בתוך הגן, תרומת ההדרכה, השינויים בתפיסות ובדרכי העבודה בתוך הגן וצורכיהן הנוספים.  

במסגרת תוכנית איכות החינוך ולצורך הפיתוח המקצועי של צוות הגן (גננות וסייעות) התקיימו הפעילויות הבאות: 

  • פותחו והותאמו הכשרות לנושאים: ארגון הסביבה החינוכית, אינטראקציה חיובית בגן (על פי CLASS), מוסיקה, מדעים, שפה ושיח ועבודה עם הורים. כמו כן, פותחו סילבוסים בנושאים שונים כמו: תכנית לימודים ונושאי ליבה, ניהול הגן, וילדים בסיכון.

  • מנובמבר 2014 עד יוני 2018 התקיימו, בהיקף של 30 שעות, 40 קבוצות השתלמויות לגננות בנושאים: שפה וכישורי שיח, מוסיקה, ארגון הסביבה החינוכית, מדעים, אינטראקציה חיובית (CLASS) ועבודה עם הורים. השתתפו  בהם כ- 220 גננות בעשר קבוצות כל שנה.  

  • התקיימו 40 הכשרות לסייעות בהן השתתפו כ-95 סייעות בעשר קבוצות כל שנה,  בנושאים הבאים: תפיסת תפקיד הסייעת, מוסיקה, סביבה חינוכית, התפתחות הילד, נושאי הליבה של איכות החינוך והעצמה אישית.  

  • התקיימו 9 ימי למידה לצוותים החינוכיים היישובים. 

ממצאים:

בחלק זה נציג את הממצאים מהעבודה עם הגננות המשתתפות בתוכנית. נתחיל עם המאפיינים של הגננות. נתייחס לסביבה הפיזית והחינוכית של הגן. אחר כך, נתאר את ההדרכה וליווי התומכים בעבודת הגננת. בנוסף, נתייחס לשביעות הרצון והקשיים בעבודת הגננת. נתאר את תהליך הפיתוח המקצועי של הגננות. נמשיך, עם הקשר של הגננת עם ההורים, ועם צוות הגן. ולבסוף, נתייחס לתחומים בהם התוכנית השפיעה על עבודת הגננת. 

  1. מאפייני הגננות המשתתפות בתכנית (125 גננות)

כאמור, מתוך 153 גננות שמשתתפות בתוכנית איכות החינוך 125 ענו על השאלון. להלן נתונים על  מאפייני הגננות. יותר משני שליש מהגננות (68%) הן בעלות השכלה אקדמית (35% עם תואר שני). בהשוואה על פי אזורים עולה כי שיעורן בצפון גבוה יותר משיעורן בדרום: 72% לעומת  59%, בהתאמה (42% מהגננות בצפון עם תואר שני לעומת18% בדרום ). 19 שנים הוא ממוצע הותק של הגננות (ממוצע הוותק של הגננות בצפון הוא 21 שנים לעומת 13 שנים בדרום). 41% מהגננות עם ותק של יותר מ-20 שנים ו- 18% עם ותק של עד 10 שנים. טווח הוותק נע בין שנה ל-36 שנים. 12% מהגננות דיווחו שיש להן תפקיד נוסף על היותן גננות והוא תפקיד של גננת מובילה.  6% מהגננות עבדו בעבר כמדריכות ו12% עובדות כיום כמדריכות. 

תרשים 1: מאפייני הגננות, סה"כ 125 גננות  

 

2. הסביבה הפיזית והחינוכית של הגן 

הסביבה הפיזית והחינוכית שבה הילד מבלה ולומד, עשויה לקדם את ההתפתחות המוטורית, הרגשית והחברתית שלו ולעודד למידה אקטיבית תוך כדי משחק. סביבה מיטבית מושפעת מעיצוב המרחב, מאופן הארגון הפונקציונלי ומשימוש מאוזן בצורות, בצבעים ובחומרים. הסביבה החינוכית בגן כוללת שני מרחבי למידה: פנים-הגן וחצר-הגן. בכל  מרחב מצויים מרכזי-פעילות המזמנים לילד גירויים ייחודיים, מעוררים אותו לפעולות של חקר וגילוי ולהתנסויות-למידה ספציפיות. ארגון יצירתי וגמיש של הסביבה החינוכית בתוך הגן ובחצר – תורם היטב לחינוך ולהוראה בכל נושא (פריש, 2012). 

קיום של סביבה חינוכית, מיטבית תומכת הוא אחד היעדים המרכזים של התוכנית. התוכנית השקיעה בטיפוח הסביבה החינוכית החיצונית (החצרות) והפנימית דרך הפעילויות הבאות: 

  • פיתוח סביבה חינוכית מיטבית תומכת למידה והתפתחות (הקמת המרחב הרצוי בחצר הגן)

  • הכשרת צוותים לתמיכה בתהליכי הצמיחה וההתפתחות של ילדים בגן דרך הסביבה החינוכית – מתן ידע וכלים לעידוד בכל תחומי הליבה דרך הסביבה החינוכית (הכשרת המדריכות והגננות המובילות)

  • הכשרת הגננות והסייעות: מתן ידע, כלים ובניית יכולתן לפיתוח, ולשימוש בסביבה החינוכית (השתלמויות בנושא 'טיפוח הסביבה החינוכית' ופיתוח ערכה בערבית בנושא) 

  • שיתוף הורים בפיתוח הסביבה החינוכית, שיתופם בחיי הגן כחלק מהסביבה החינוכית התומכת 

הגננות נשאלו על המצב הפיזי של הגן, מרבית הגננות (95%)ציינו שהמשחקים נגישים לילדים (הילדים יכולים לקחת את המשחקים לבד),  82% ציינו שהגן הוא מקום שנוח להיות בו והמרחב נותן מענה ומאפשר תנועה ותזוזה, רק 69% ציינו שהתחזוקה של הגן היא טובה, מבחינת החצר,  המתקנים השירותים,  וכי אין מפגעים בטיחותיים וכדו'. 41% מהגננות שציינו שהתחזוקה של הגן אינה  טובה  הן מהדרום לעומת 21% מהצפון. 

כאמור, הפעילות בחצר היא חלק מתוכנית-הלימודים בגן-הילדים. חצר-הגן היא חלק מהסביבה החינוכית, וארגון יצירתי וגמיש של סביבה זו– עשוי לתרום לתהליכי-הלמידה וההתפתחות של ילדי-הגן. הגננות נשאלו 'האם החצר של הגן עברה פיתוח ושדרוג במסגרת התוכנית', מרבית ן (86%) דיווחו ש'כן', ומיעוטן  (14%) דיווחו שלא. הציפייה היא שאחרי טיפוח הסביבה החינוכית הגננות תשתמשנה בה לקידום תהליכי למידה והתפתחות. מרבית הגננות (86%) דיווחו שהשימוש שהן עושות בחצר למטרות למידה והתפתחות השתנו והשתדרגו בעקבות השתתפותן בתכנית. 

3. ההדרכה והליווי התומכים בעבודת הגננת 

אחד המרכיבים שעלו כחיוניים להצלחת התוכנית היה חיזוק תשתיות ההדרכה, הליווי והפיקוח התומכות בעבודה בגנים – באמצעות הכשרת המדריכות הפדגוגיות וליווי וחיזוק המיומנויות של המפקחות. בחלק זה נציג את הקשר של הגננות עם המדריכות ונתייחס לתדירות המפגשים ביניהן,  לאופי ביקורי ההדרכה, לנושאים שבהם הגננת עדיין מרגישה צורך בעזרת המדריכה, ולתרומת המדריכה לעובדתה של הגננת. 

  1. תדירות המפגשים עם המדריכה

במסגרת התוכנית הוקצה למדריכות יותר זמן להדרכה בכל אחד מן הגנים. הוקצה להן תקן של יום הדרכה בשבוע לכל יישוב (כ-15 גנים) לעומת תקן של יום הדרכה ל-30 גנים ביישובים  בהם התוכנית לא פועלת. הגננות נשאלו על תדירות הביקורים של המדריכה בגן. שליש מהגננות (31%) דיווחו שהמדריכה מגיעה פעם בשבועיים,  40% דיווחו שהיא  מגיעה פעם בחודש ו- 29% דיווחו שהמדריכה מגיעה בתדירות נמוכה יותר ולפני הצורך בין 2- 4 פעמים בשנה (תרשים 1). חשוב לציין, שהנתונים אכן מצביעים על תדירות גבוהה יותר של ביקורי המדריכה בגן במסגרת התכנית לעומת תדירות ביקוריה בגנים  שלא בתכנית. לא נמצאו הבדלים בין הצפון לדרום מבחינת תדירות הגעת המדריכה לגנים. חשוב לציין, שחלק מהגננות דיווח שהמדריכה נותנת גם מענה טלפוני בעת הצורך.  " התדירות של המפגשים עם המדריכה הם פעם בחודש. היא גם  עוזרת טלפונית ואם אני מתקשרת ומבקשת ממנה שתגיע מעבר למפגשים שקבענו לנו.. היא מגיעה". 

תרשים 2: תדירות המפגשים בין הגננת למדריכה במסגרת הגן, (%) N=125

הגננות נשאלו גם אם תדירות הביקורים של המדריכה מספקת, מרבית  הגננות (83%)דיווחו שכן ו- 17% דיווחו שלא. 45% מתוך הגננות שדיווחו שההדרכה אינה מספקת, ציינו שהמדריכה ביקרה אצלן בתדירות נמוכה של 2- 4 פעמים בשנה.  

3.2 אופי ביקורי ההדרכה, לפי הדיווח של הגננות 

הגננות נשאלו על אופי ביקורי ההדרכה שהמדריכה מקיימות בגנים. מרביתן (88%) דיווחו  שהמדריכה קובעת איתן זמן הגעה מראש, ורובן (78%) דיווחו שהמדריכה קובעת מראש הנושאים למפגש. כמו כן, רובן הגדול (93%) ציינו שהמדריכה מקיימת תצפיות על עבודתן. 

משוב הוא אמצעי אפקטיבי חשוב לעיצוב, לשינוי, לחיזוק ולשיפור ההתנהגות של הגננת והוא מספק עבורה הזדמנות ללמידה ולהרחבת המודעות העצמית. כמעט כל הגננות (95%) דיווחו שהמדריכה נותנת להן משוב (76% דיווחו כי היא נותנת משוב בסוף המפגש, 16% במהלך המפגש). (76%) דיווחו שהמשוב ניתן פנים מול פנים כשיחה רפלקטיבית, וכרבע מהן (24%) דיווחו שהן מקבלות משוב גם בכתב וגם פנים מול פנים. מרביתן (97%)דיווחו שהמשוב שהן מקבלות מהמדריכה עוזר להן. 

הגננות השיבו לשאלה 'במה עוזר להן המשוב מהמדריכה': 

- רעיונות חדשים לפעילויות שכוללים מטרה, יעדים ודרך העברה

- עזרה עם גיוס ההורים ורתימתם  

- שיקוף התחומים בהם הגננת צריכה להשתפר   

-  הדרכה איך לעבוד בקבוצות קטנות, ואיך לפתח פינות המשחק

  1. העבודה של המדריכה סביב נושאים שונים 

הגננות נשאלו בשאלה פתוחה 'מה הנושאים העיקריים עליהם עבדו עם המדריכה במהלך השנה האחרונה'. הן  דיווחו על הנושאים הבאים: 

- שיפור האינטראקציה בין צוות הגן לילדים 

- שיפור העבודה עם הילדים: לדעת לזהות את נקודות החוזק של הילדים, לתת לילדים להוביל את הפעילויות 

-  להוציא לפועל את התוכנית השנתית של הגן  

- ארגון הסביבה החינוכית:  פנים הגן והחצר  "עבדנו ביחד על איך לשפר את עבודת הגננת בפנים הגן ובחצר ואיך לתת לילדים לנוע בגן באופן חופשי.

-  הגן העתידי, עוגני הגן וכל מה ששייך לקידום הנושא  

- איך עובדים בקבוצות קטנות "העבודה בקבוצות במסגרת הפעילויות, והדגש על השיח במסגרת הקבוצה". 

- עבודה עם הורים  "אחוז גדול מהעבודה שלי עם המדריכה היה על נושא הרגשות כי הוא היה נושא מרכזי שעבדתי עליו במהלך השנה וגם הנושא של עבודה עם הורים. 

הגננות נשאלו בשאלה פתוחה 'האם יש נושאים נוספים שבהם היית רוצה לקבל סיוע ותמיכה מהמדריכה?' הן דיווחו על הנושאים הבאים:  

     - איך מקדמים גן עתידי, דרכי עבודה בקבוצות קטנות, דרכים לשיפור פינות הגן, דרכים לפיתוח החצר (רעיונות  לפעילויות שאפשר לעשות בחצר) ועבודה עם הורים במסגרת הפעילויות בכיתה.  

"אנחנו זקוקות לליווי של המדריכה ביישום תוכנית העבודה ובבניית התוכנית החודשית לסידור המשימות. איך להוציא תוכנית עבודה לכיתה מתוך התוכנית השנתית ולעזור בנושאים הארגוניים והניהוליים של העניין". 

הגננות נשאלו 'האם בשנתיים האחרונות (מאז שהמדריכה משתתפת בתוכנית איכות החינוך) ההדרכה השתנתה? כשני שלישים (57%) מהגננות דיווחו כי אכן היה שינוי בהדרכה של המדריכה. הגננות נשאלו מאילו בחינות השתנתה ההדרכה. לדבריהן 

  • כעת היא מכילה ומקשיבה יותר, 

  • ההדרכה ממוקדת יותר (סביב נושאים ספציפיים לפי צורכי הגננת), 

  • ההדרכה היא כבר לא רק ייעוץ אלא עבודה ממוקדת מטרות 

  • למדריכה יש יותר כלים ומיומנויות לייעץ ולעזור לגננת 

  • המשוב השתנה- המדריכה שואלת יותר שאלות ויש יותר שיח עם הגננת 

תרשים 4: סיכום אופי הביקור של המדריכה, לפי דיווח הגננות,  N=125 (%)

תרומת המדריכה לעבודה של הגננת 

הגננות נשאלו בשאלה סגורה 'עד כמה המדריכה תורמת לעבודה שלך בתחומים שונים' (עם דירוג מ-1 עד 7) (נמוך 1,2,3) (בינוני 4,5) (וגבוה 6,7). 

מחצית מהגננות דירגו בדירוג גבוה את תרומת המדריכה לתקשורת טובה יותר עם המפקחת 46% דירגו בדירוג גבוה את תרומת המדריכה תרמה להם בארגון הסביבה החינוכית , 43% דיווחו שהמדריכה תרמה להם בעבודה עם ההורים, 39% דיווחו שהמדריכה עזרה להן ב 'תעדוף משימות' וביישום תוכנית הלימודים. (ראו תרשים 3)

תרשים 3: תרומת המדריכה לעבודה של הגננות ב(%) N=125

4. שביעות רצון וקשיים בעבודה של הגננת

 

4.1 שביעות רצון מן התפקיד

 

בשאלה סגורה שאלנו את הגננות 'איך את מרגישה בעבודתך בחודש האחרון?' רוב הגננות דיווחו שהן לא היו רוצות לעסוק במקצוע אחר (84%), שהן יודעות לנהל את הכיתה (86%), שהן חלק מצוות ולא מרגישות בודדות (76%), ושיש להן שפה משותפת עם המדריכה (89%).  

יחד עם זאת, היו שדיווחו על חוסר שביעות רצון מהיבטים שונים בעבודתן: כשני שלישים מהגננות (63%) דיווחו שהן 'מרגישות 'מותשות' בסוף יום העבודה, 58% דיווחו על הקושי שלהן שהן צריכות לתת דין וחשבון להרבה גורמים,  47% ציינו שהן עובדות יותר מדי קשה, ו- 44% שהרבה גורמים נכנסים לגן.  

4.2 הקשיים העיקריים והאתגרים של הגננות

הגננות נשאלו על הקשיים העיקריים במסגרת התפקיד. הן התייחסו לקשיים ברמות הבאות:

ברמת הילדים: יותר משני שלישים מהגננות (68%) דיווחו שהקושי העיקרי שאיתו הן מתמודדות במסגרת העבודה עם הילדים הוא 'ילדים שדורשים הרבה תשומת לב. 62% דיווחו כי יש להן קושי עם מספר הילדים הגדול  ו-49% דיווחו על הקושי עם הגיוון בצורכי הילדים.   

ברמת צוות הגן: בסה"כ הביעו הגננות שביעות רצון מצוות הגן ומהעבודה עם הסייעות. עם זאת, כרבע מהגננות (26%) דיווחו שהן לא מרוצות מהרמה המקצועית של הסייעות ו-17% דיווחו שאין חלוקת אחריות ברורה בין נשות הצוות בגן. כמו כן, הן ציינו שחלק מהסייעות לא תומכות בהן ויש ביניהן מאבקי כוח, מה שמקשה על שיתוף פעולה ביניהן. 

"הבעיה היא בהכשרה של הסייעות. הרשות המקומית מקיימת הכשרות לסייעות שלא קשורות לתכני הלימוד בגן וכך אני מוצאת את עצמי מלמדת את הילדים ואת הסייעת. כמו כן, יש נהלים של הרשות שסותרים את הנהלים של משרד החינוך. כמו למשל, הרשות המקומית מתירה לסייעת לצאת החוצה לסידורים על חשבון הזמן שבו היא נמצאת בגן ואני מונעת זאת. כך שהרבה פעמים יש מתח בני לבין הסייעת". 

ברמת הישוב/הרשות המקומית: מתפקידה של הרשות המקומית לעזור לגננת ולצוות הגן במילוי תפקידם, תוך יצירת תנאים פיזיים אופטימליים ואספקת אמצעים וכלים כדי לקיים עבודה חינוכית ברמה טובה. חלק מהגננות דיווחו שהן נתקלות בבעיות תקשורת מול הרשות בנושאים שקשורים לתקציבים וכי הן מדווחות שיש מחסור בתקציבים שמטרתם להעשיר את הגנים ולספק להם ציוד מתאים. "הקושי שאני נתקלת בו הוא שמחלקת החינוך לא מספקת את הצרכים הבסיסיים של הגן" 

חשוב לציין, כששאלנו את הגננות על תדירות הקשר שלהן עם הרשות המקומית כשני שלישים (61%) דיווחו שמעולם לא היה להן קשר עם הרשות המקומית. 

ברמת משרד החינוך/ הפיקוח:  הגננות דיווחו שאחד הקשיים שלהן הוא שהרבה גורמים נכנסים לגן, ושיש הרבה תוכניות שמופעלות בגן. חשוב לציין, שגם המדריכות (ראו דוח המדריכות, 2018) ציינו שהגננות נמצאות בעומס נפשי ופיזי רב ושאחת הסיבות לעומס הנפשי על הגננות הוא ריבוי התוכניות בגן וריבוי אנשי המקצוע שנכנסים אליו. ממיפוי הגנים שנעשה ב-2018 עולה, כי ממוצע אנשי המקצוע שנכנסים לגן בשבוע הוא 2.6 כאשר הטווח נע בין איש מקצוע אחד לשישה שנכנסים לגן.  וממוצע התוכניות שמופעלות בגנים הוא 2.3 תוכניות בשנה כאשר הטווח הוא בין תכנית אחת שמופעלת בגן לבין 6 תוכניות.

"ריבוי התוכניות שמופעלות בגן גם בלי קשר בין תוכנית אחת לשנייה גורם. לבלבול אצל הילדים, בנוסף לבלבול אצל הגננת, בגלל הבקשות המרובות של תוכניות אלה ובגלל הצורך לשלב אותן בתוכנית הלימודים השנתית כאשר הרבה פעמים אין לתוכניות קשר עם התוכנית השנתית לגן".   

בנוסף, כרבע מהגננות (23%) ציינו שאין להם שפה משותפת עם המפקחת "כגננת במסגרת איכות החינוך עברנו  תהליך במיוחד בכל הקשור לכלי קלאס CLASS (תמיכה בלמידה). כאשר המפקחת מגיעה לתצפת עלי בגן אני מרגישה שהיא לא הפנימה את הכלי קלאס ועדיין מעריכה אותי לפי קנה מידה ישן ולא לפי הקלאס". גננת אחרת כתבה "הבעיה שהמפקחת רואה את עצמה כצודקת תמיד ולא יכולה להסתכל על בעיה או מצב מסוים מנקודת המבט שלי כגננת. ולכן היא לא יכולה להרגיש את מה שאני מרגישה והיא רק יושבת במשרד שלה ומחלקת הוראות". 

ברמת הגננת: הגננות דיווחו על עומס במטלות ועל הצורך בליווי בתוך הגן. כאמור, הגננות נמצאות בעומס נפשי ופיזי רב, ולכן זקוקות לתמיכה רגשית, כמו גם לליווי מקצועי בנושאי הלמידה ולא רק על ידי המדריכה אלא גם על ידי אנשי המקצוע שהעבירו את ההשתלמויות.  "חייבו אותנו בהשתלמויות רבות במהלך השנה כשצריך גם לעבוד לפיהן. כך מצאנו את עצמנו עם הרבה משימות שלא מצליחים לסיים, ואין אף אחד שיכול לעזור לגננת ולהדריך אותה איך ליישם מה שלמדנו בתוך הכיתה. אנחנו צריכות אנשים שייכנסו לגנים ויעזרו לנו יד ביד כדי ליישם את מה שלמדנו. לא מספיק רק המדריכה. צריכים את אנשי המקצוע שהעבירו בעצמם את ההשתלמות" 

4.3  פנייה להתייעצות

שאלנו את הגננת ' למי את פונה כדי להתייעץ כאשר יש בעיה או קושי בעבודה?' 58% דיווחו שהן פונות למדריכה. כמו כן, כמחצית (54%) פונות למפקחת. 51% פונות ל'גננת המובילה'  ו-51% פונות ליועצת/פסיכולוג  (ראו תרשים 5).  כאמור, מתפקידה של הגננת המובילה להתלוות לצוותים החינוכיים בגן ולייעץ להם מבחינה אישית ומקצועית. 

חשוב לציין, שמרבית הגננות ( 87%) ציינו שיש להן גיבוי מהמפקחת. אבל, כרבע (23%) ציינו שאין להן שפה מקצועית משותפת עם המפקחת.  

תרשים 5: למי הגננת פונה כשיש לה בעיה, ,N=125  (%)

5. פיתוח מקצועי של הגננות 

הספרות מדגישה שהכשרה מתמשכת של אנשי מקצוע העובדים בגנים נתפסת כאמצעי מרכזי לשיפור איכותם של גני ילדים (Woodhead, 2009). עם זאת ראוי לציין, שניתוח מחקרים שהעריכו תכניות הכשרה לאנשי מקצוע העלה כי השיפור בידע לא תמיד מוביל לשיפור מידי בהתנהגות ובדרכי עבודה (Clarke, 2001); לכן, פיתוח מקצועי צריך להיות  מתמשך ומלווה בהדרכה שוטפת במהלך העבודה (Reimer, 2004; Sparks, 2002). 

מהניתוח של מערכת המידע המנהלי לשנת 2018 עולה שבמסגרת התוכנית: 

  • התקיימו סה"כ 32 קבוצות השתלמות לאנשי המקצוע השונים שמשתתפים בתוכנית. 5 קבוצות התקיימו ביישובי הדרום ו-27 קבוצות התקיימו ביישובי הצפון. 

  • בכל קבוצה השתתפו בין 10 ל- 30 משתתפות. חשוב לציין, שבתשע קבוצות השתתפו נשות מקצוע שלא משתתפות בתוכנית.  

  • כל הקבוצות שהתקיימו בדרום נועדו לגננות. בצפון התקיימות 12 קבוצות לגננות, 6 קבוצות למדריכות, 5 קבוצות למפקחות, ו- 4 קבוצות לסייעות. 

5.1 תרומת ההשתלמויות לקשר של הגננת עם הגורמים השונים 

הגננות נשאלו 'האם יש דברים שהן עושות בצורה אחרת בתפקיד בעקבות ההשתלמויות שקיבלו מהתוכנית?' מרבית הגננות (74%) דיווחו שהן עושות דברים בצורה אחרת. הן התייחסו לדברים שהן עושות בצורה אחרת בהתאם לרמות הבאות: 

בקשר עם הילדים: הגננות דיווחו שהן מקשיבות להם יותר, הן מתייחסות לעומק לצורכיהם, ושהן מאפשרות לילדים יותר מרחב למשחק ולהובלה של פעילויות.  

 

בקשר עם המדריכה: הגננות דיווחו שבעקבות ההשתלמויות נוצרה שפה משותפת בינן לבין המדריכות, במיוחד כשההשתלמויות היו בנושאים דומים " ביני לבין המדריכה הפכה להית שפה משותפת. אפילו כתבנו ביחד תוכנית עבודה שהגננת המובילה ביקשה מאיתנו במסגרת השתלמות שעשינו ביחד. אני תמיד מבקשת מהמדריכה תמיכה ועזרה ביישום מה שלמדנו במסגרת ההשתלמויות" . 

בקשר עם ההורים: חלק מהגננות ציינו שבעקבות ההשתלמויות הן מדברות עם ההורים ביותר מקצועיות, משתפות אותם יותר באתגרים ובקשיים של הילדים ומנסות ביחד למצוא פתרונות. בנוסף הן ציינו שהן יודעות יותר איך לרתום את ההורים להשתתפות בפעילויות בגן. "ההשתלמויות עזרו לי לדבר במקצועיות רבה יותר מבעבר... לשים את האצבע על הבעיה. לפתח שפת שותפות עם ההורים וקשר הדוק יותר ולהזמין אותם להשתתפות בפעילויות השונות בגן. ההשתלמויות עזרו לי מאוד בחיזוק הקשר עם ההורים במיוחד כאשר קיבלתי תגובות חיוביות מהאימהות על ההשפעה החיובית של העבודה שלי עם הילדים שלהם". 

בקשר עם המפקחת: חלק מהגננות דיווחו שכתוצאה מן ההשתתפות בתוכנית וההשתלמויות שקיבלו, המפקחות פיתחו ציפיות גבוהות מהן וזה גרם להן לנסות כל הזמן להוכיח את עצמן  "הציפיות של המפקחת ממני נהיו גבוהות בגלל שאני משתתפת בתוכנית של איכות החינוך ומקבלת את ההשתלמויות". 

5.2 הייחודיות בהשתלמויות של התוכנית 

הגננות נשאלו אם ההשתלמויות במסגרת תכנית איכות החינוך שונות מן ההשתלמויות הרגילות של משרד החינוך. מרביתן  (88%) דיווחו שהשתלמויות שונות. כשנשאלו במה ההשתלמויות שונות כמחציתן (54%) דיווחו שהנושאים במסגרת ההשתלמויות היו רלוונטיות לעבודה בגן ולצורכי הגננת.  43% דיווחו שהיו אלה נושאים חדשים, כשליש (31%) דיווחו שאיכות המרצים הייתה גבוהה יותר ו-27% דיווחו שהשוני נבע מההדרכה השוטפת שמקבלים במסגרת ההשתלמות.  

הגננות דיווחו שההשתלמויות היו טובות בכל אחד מן הקריטריונים שהוצגו להן. לדבריהן משך הזמן היה מספיק  ומותאם לזמן הדרוש להפנים את המידע, ההשתלמויות כללו למידה מבוססת, הן היו מובנות באופן הגיוני וברור וסיפקו הזדמנויות ללמידה שיתופית ופעילה. 

הגננות נשאלו גם 'אם ההשתתפות בהשתלמויות דרשה ויתור מסוים או מאמץ מיוחד'. יותר משליש מהן (38%) דיווחו ש-'כן'. מתוך הגננות שדיווחו שהשתלמויות דורשות ויתור ומאמץ מרביתן (83%) אמרו שההשקעה הייתה בכל זאת כדאית ותרמה לעבודה. 

5.3  התחומים בהם הגננות מרגישות שהן עדיין זקוקות לפיתוח מקצועי  

הגננות נשאלו בשאלה סגורה 'עד כמה הן זקוקות לפיתוח מקצועי בתחומים שונים?'. התחומים שלגביהם הן דיווחו שעדיין יש להן צורך רב בידע לגביהם ובמיומנויות הם: עבודה עם ילדים מאתגרים (38%), עידוד יצירתיות ופתרון בעיות (34%), עידוד משחק חופשי (23%) וגישות בלמידה פרטנית (21%).   

6. הקשר של הגננת עם ההורים

בגיל הרך ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי הילד. שיתוף ותקשורת ביניהם לבין צוות הגן חשוב ביותר כדי לבנות את התהליך החינוכי שיקדם את הילד וייצור תנאים אופטימליים להתפתחותו ולמימוש הפוטנציאל שלו.

ממערכת המידע המנהלית על העבודה עם ההורים בגני התוכנית בשנת 2018 עולה: 

  • בכל יישוב התקיימו בגני התוכנית בין 14-2 פעילויות עם הורים, ובסך הכול – 74 פעילויות (לא כולן התקיימו במסגרת התוכנית). הפעילויות נחלקו לסדנאות להעברת מידע (בנושאים כמו אוריינות ומעבר לכיתה א') ולפעילויות קהילתיות כגון הקמת גינה לימודית וטיולים. 

  • בממוצע השתתפו בפעילויות בכל יישוב 7 גנים ו-150 הורים.  

  • כמחצית מן הפעילויות (54%) היו מתמשכות – החל מכמה מפגשים לתקופה מוגבלת ועד למפגשים מתמשכים לאורך השנה והשאר היו פעילויות חד-פעמיות. 

הגננות נשאלו 'האם הן מעוניינת בשותפות גדולה יותר של ההורים בפעילויות בגן?'. מרבית הגננות (83%) דיווחו שהן היו רוצות שותפות גדולה יותר ו-17% דיווחו שרמת השותפות מספקת אותן. נושא זה היה מודגש אף יותר בקרב הגננות בדרום: 94% מהן (32 גננות מתוך 34) דיווח שהיו מעוניינות בשותפות גדולה יותר עם ההורים. 

הגננות נשאלו 'באילו דרכים הן מתקשרות עם ההורים?' מדיווחן עולה כי מפגשים פרטניים הם הדרך הנפוצה ביותר אצל מרביתן (88%). גם השימוש בטלפון הוא אמצעי מאוד נפוץ -  85% מהגננות מתקשרות עם ההורים דרך שיחות טלפון ו-82% משתמשות בווטסאפ. מפגשים סביב אירועים וחגים וביקורי בית הם הדרך הפחות נפוצה לתקשורת עם ההורים (58% ו- 46% בהתאמה) (ראו תרשים 6) 

תרשים 6: הדרכים בהן הגננות מתקשרות עם ההורים, 125= N(%) 

הגננות נשאלו  לדעתן על אופן הקשר עם ההורים. מרבית הגננות (82%) דיווחו שמספר המפגשים עם ההורים מספק. לעומת זאת, 17% דיווחו שנחוצים יותר מפגשים עם ההורים. צורך זה עלה ביתר שאת על ידי הגננות בדרום- כמחציתן (44%) דיווחו שנחוצים יותר מפגשים עם ההורים.

הגננות נשאלו בשאלה סגורה 'מה הן עושות על מנת לרתום את ההורים לעשייה בגן?'. רובן המוחלט דיווחו כי הן מיידעות את ההורים על הנעשה בגן (91%), הן מיידעות אותם על התהליכים החינוכיים שעוברים הילדים בגן (92%), הן מדריכות את ההורים מה עליהם לעשות בבית כדי לעזור לילדיהם להתקדם (86%) והן מקיימות אסיפות הורים (90%). 

כשהגננות נשאלו אם ההורים משתתפים באסיפות הורים ובפעילויות המתקיימות בגן 12% דיווחו שמיעוט ההורים משתתפים בהן. 80% מהגננות שדיווחו שמיעוט ההורים משתתפים באסיפות ובפעילויות הן גננות מהדרום.  

ממיפוי הגנים שנערך בשנת 2018 הגננות נשאלו 'מה חסר להן על מנת לשפר את העבודה עם ההורים'? להלן הנושאים שעלו: 

  • השתלמויות וסדנאות לגננות הקשורות להדרכת הורים ולמעורבות הורים (כמו למשל, איך להתמודד עם סוגים שונים של הורים, או איך להתמודד עם הורים שלא מסכימים להודות שלילד יש קושי,  או איך לעודד הורים להשתתף יותר בפעילויות בגן) 

  • עריכת סדנאות ע"י אנשי מקצוע מקצועיים להעלאת המודעות של ההורים בנוגע לחינוך הילד ומתן הסבר מעמיק איך צריך להתנהג עם הילד בגיל הרך.

  • אנשי מקצוע מתאימים שאפשר להתייעץ איתם כשנתקלים בסוגיות שונות שקשורות במפגש עם הורים ושיכולים גם לעזור ברתימת ההורים לשותפות בעשייה של הגן 

  • תקציב שמיועד לעבודה עם הורים כדי לקנות כיבוד, להזמין מרצים מתאימים ולצלם חומר  

  • זמן לקיים מפגשים עם הורים ולעשות ביקורי בית 

  • ערכות בנושא עבודה עם הורים 

  • עזרים טכניים כמו: מקרן, מחשב  נייד, מדפסת, מכונת צילום. כמו כן, פינת ישיבה נוחה למפגשים עם הורים

  • העשרה בנושא פעילויות שאפשר לעשות עם הורים (במיוחד מחוץ לגן ובחצר) 

  • חיזוק המיומנויות של הגננת בעמידה מול קהל ובהנחיית קבוצות

"הרבה הורים לא מגיעים לגן בעקבות העבודה שלהם, ולכן קשה להם לראות את תמונת המצב האמיתית והצרכים הנדרשים למען שיפור אקלים מיטבי לילדיהם. לרוב אני לא מקבלת מענה לדרישות שלי כגננת מההורים".

7. הקשר של הגננת עם הצוות של הגן  

בגני הילדים פועל צוות קבוע הכולל בעלי תפקידים מתחומים שונים המשלימים זה את עבודתו של זה, כדי לספק חינוך וטיפול מיטבי לילדים. הצוות הקבוע בגן כולל גננת/מנהלת גן, סייעת וכן גננת משלימה וסייעת משלימה אשר ממלאות את מקום הצוות הקבוע ביומו החופשי. ישנם גנים בהם מצטרפים לצוות הגן אנשי מקצוע נוספים כמו צוות שילוב (גננת שילוב, סייעת שילוב, מרפאות בעיסוק). 

הגננות נשאלו את מי הן מחשיבות כצוות הקבוע של הגן? רוב הגננות דיווחו שהן והסייעת (סייעות) נחשבות לצוות הקבוע של הגן. חשוב לציין, שליחסי- אנוש בצוות החינוכי יש השלכות מעמיקות על התנהגות הילדים ושהם זקוקים למסגרת מוגנת, תומכת ויציבה והם רגישים למתחים, חילוקי דעות וקשיי תפקוד אצל המבוגרים בסביבתם. יחסי אנוש מעורערים בצוות עלולים לעורר מתחים וחרדות אצל ילדים ואף לערער את ביטחונם העצמי. 

הגננות נשאלו 'מה הסייעת עושה במסגרת עבודתה בגן'. מרבית הגננות (91%) דיווחו שהסייעות מסדרות ומנקות את הגן ו- 90% דיווחו שהן עובדות עם ילדים בקבוצות קטנות. כמו כן, שליש מהגננות (32%) דיווחו שהסייעת מלווה ילדים עם צרכים מיוחדים. מרבית הגננות (94%) דיווחו שהן חושבות שהסייעת צריכה לעבוד עם הילדים כחלק מתפקידה. חשוב לציין, שלשם כך הסייעת צריכה להבין את הרציונל החינוכי של הפעילויות בגן וצריכה להכיר את תוכנית הליבה ואת דרישות משרד החינוך.  

בהקשר של ניהול צוות הגן הגננות נשאלו ה'אם מתקיימות ישיבות צוות'? רק כרבע (24%) מהגננות מקיימות ישיבות צוות 'על בסיס יומי' ו-76% מהגננות מקיימות ישיבות צוות 'לפעמים לפי הצורך'. כמו כן, מרבית הגננות (85%) דיווחו שאנשי הצוות נוהגים תמיד לשתף ביניהם בקשיים ובבעיות הקשורות בגן. 15% דיווחו שהם משתפים 'לפעמים'.  

ההשתלמויות של הסייעת 

במסגרת התוכנית נבנו השתלמויות חדשות לסייעות והרשויות המקומיות עודדו אותן להשתתף בהן, וחלק מן הגננות קיבלו השתלמות בנושא 'חיזוק תפקיד הסייעת'. יותר משני שלישים (68%) מהגננות דיווחו שהסייעת קיבלה השתלמויות רלוונטיות לעבודתה במהלך השנתיים האחרונות. מתוכן (62%) דיווחו שההשתלמויות עזרו לסייעת. עם זאת, בחלק מן היישובים דיווחו על קושי להביא את הסייעות להשתתף בהשתלמויות, בשל העובדה שהן אינן כפופות למשרד החינוך, זכאיות לפחות ימי חופשה מן הגננות ולא כולן מעוניינות להשקיע מזמנן כדי להשתתף. 

הגננות דיווחו שהשתלמויות עזרו לסייעות בפיתוח שפה משותפת עם הגננת, בעבודה עם הילדים (הן יותר מכילות ומתחשבות בצרכים של הילדים), ובחיזוק מעמדן כחלק מרכזי מצוות הגן.  

ההתייחסות של המדריכה לעבודה של הסייעת 

ההדרכה של המדריכה מכוונת לפיתוח מקצועי של סגלי ההוראה בגנים, כולל הסייעת. בשאלון, המדריכות כולן דיווחו שהן מתייחסות לעבודת הסייעת, אבל רק 6 דיווחו כי הן נותנות לה משוב על עבודתה. מהדיווח של הגננות עולה שכשני שלישים מן המדריכות (62%) צופות בעבודה של הסייעת. (מתוכם 69% דיווחו שהיא נותנת לסייעת משוב ו-65% דיווחו שהיא משתפת אותן במשוב שהיא נותנת לסייעת).

הגננות נשאלו 'מה התחומים שלדעתן עדיין צריכים לחזק אצל הסייעת?' להלן התחומים שעלו: 

  • קשר עם ההורים 

  • עבודה עם קבוצות קטנות של הילדים " לחזק אצלה את היכולת להכיל את הילדים ולהקשיב לשיחות הנרטיביות שהם אוהבים לשתף אותה בהם. "

  • איך לעזור וללוות ילדים עם צרכים מיוחדים 

  • היכרות עם תוכנית הלימודים והתכנים שלה 

  • פיתוח תחושת השייכות לגן ולצוות הגן  "לשנות את הדעה הרווחת שהסייעת היא רק מנקה בכיתה, חשוב להדגיש שההתנהגויות שלה ומה שהיא עושה הם דברים חשובים שמחזקים התנהגויות מסוימות אצל הילדים "  

8. התחומים בהם התוכנית השפיעה על עבודת הגננות 

הגננת נשאלה בשאלה סגורה 'עד כמה התוכנית השפיעה על עבודתן בתחומם שונים' (עם דירוג מ-1 עד 7) (נמוך 1,2,3) (בינוני 4,5) (וגבוה 6,7).

שיעור הגננות הגבוה ביותר דירגו בדירוג גבוה את ארגון הסביבה החינוכית (63%), העשרת הידע (56%), העשרת ארגז הכלים (53%) העבודה מול המדריכה (52%) והעבודה עם המפקחת (50%). שיעור מעט נמוך יותר של הגננות דירגו בדירוג גבוה את ניהול הגן (46%) והעבודה עם הורים (44%). שיעורן הנמוך ביותר של הגננות דירגו בדירוג גבוה את השפעת התוכנית  על עבודת הצוות (38%) והעבודה מול הרשות (23%).  

לוח 7: השפעת התוכנית על העבודה של הגננת בתחומם הבאים, N=125 (%)

ארגון הסביבה החינוכית: נושא ארגון הסביבה החינוכית עליו דיווחו הגננות שהשפיע עליהן הכי הרבה, הוא אחד הנושאים המרכזיים שהתוכנית התחילה לעבוד עליו עם הצוות החינוכי של הגנים כבר בתחילת הפעלתה בשנת 2016. הגננות קיבלו השתלמויות וליווי אישי בגנים אודות הנושא. התוכנית השקיעה בפיתוח החצרות ובארגון הסביבה החינוכית של הגנים ופותחה ערכת לימוד בנושא. 

עבודת הצוות: נבדק לעומק הנושא של עבודת הצוות שהגננות דיווחו שהתכנית השפיעה עליו ברמה נמוכה. אפשר לראות שרק 11% מהגננות שדירגו נמוך את השפעת התוכנית (1-3) מקיימות ישיבות צוות כול יום. זאת לעומת 43% מהגננות שדירגו את השפעת התוכנית בדירוג גבוה (6-7 גבוהה) ומקיימות ישיבות צוות כול יום. כמו כן, בדקנו אם הגננות משתפות את שאר הצוות בקשים ובבעיות,  וראינו שגם במקרה הזה רק 11% מהגננות שדיווחו על השפעה נמוכה משתפות תמיד, לעומת 41% מהגננות שדיווחו השפעה ברמה גבוהה של התוכנית והן משתפות תמיד את הצוות. 

הגננות התבקשו לדרג (מ-1 עד 8) את מרכיבי התוכנית לפי סדר החשיבות שלהם בעיניהן. 58% מהגננות דיווחו שהמרכיב הכי חשוב בעיניהן הוא 'ארגון הסביבה החינוכית', מחצית מהגננות (55%) דירגו את ה CLASS (המרכיב הרגשי) כהכי חשוב בעיניהן, ו-49% דרגו את CLASS (תמיכה בלמידה) כחשוב ביותר.  המרכיבים של התוכנית שהיו הכי פחות חשובים בעיניי הגננות היו 'עבודה עם הורים' (17%)  וילדים בסיכון/ מתקשים (15%). 

לסיכום

אחד היעדים המרכזים של היוזמה לשיפור איכות החינוך בגני הילדים בחברה הערבית הוא שיפור איכות תפקוד צוות הגן. מהממצאים עולה שתהליך פיתוח הסביבה הפיזית והחינוכית בתוך ומחוץ לגן היה משמעותי מאוד עבור הגננות. כמו כן, הגננות ציינו לטובה את תהליך הפיתוח המקצועי שהן עוברות דרך התכנית ואת הייחודיות של ההשתלמויות שהן מקבלות במסגרתה מבחינת התכנים, המרצים, והמענה על צורכיהן. 

בנוסף, ניכר שתהליך הפיתוח המקצועי שמתקיים עם המדריכות משפיע על ההדרכה והליווי התומכים בעבודת הגננת והגננות מציינות שינוי לטובה בתדירות ובאופי ההדרכה שהן מקבלות מהמדריכות. זאת ועוד, הגננות ציינו את ההשפעה החיובית שהייתה להדרכה על התקשורת עם המפקחת ועל ארגון הסביבה החינוכית. כמו כן, הגננות ציינו את ההשפעה החיובית של התוכנית על עבודתן של הסייעות ועל הקשר שלהן איתן ועם הילדים. 

לצד ההתקדמות באיכות התפקוד של צוות הגן, מדיווח הגננות עולה עדיין צורך בחיזוק עבודת הצוות במיוחד בניהול הגן ובעבודה המשותפת עם הסייעת: בחלוקת התפקידים ביניהן ובחיזוק הצד הפדגוגי של הסייעת. בנוסף, עולה מן הממצאים כי יש לשים דגש על תיאום ויצירת שפה משותפת בין הצלעות השונות במערך התמיכה ביישובים ובעיקר בין הגננות, הסייעות  והמפקחות.

על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בעבודת המדריכות, יש לבחון איך המדריכה יכולה לתת מענה דיפרנציאלי לגננות לפי הצרכים שלהן כך שכלל הגננות ירגישו שקיבלו מענה מהמדריכה שלהן.  כמו כן, יש להתייחס לעומס הפיזי והנפשי שהגננות מצביעות עליו במיוחד עקב ריבוי התוכניות המופעלות בגנים ואנשי המקצוע הרבים שנכנסים לגן. הגננות מדווחות על צורך בליווי מתמשך שיכול להיות מצד המדריכה, המפקחת או הגננת המובילה. 

בנוסף, הגננות התייחסו לנושא מעורבות ההורים בחיי הגן ובתהליכים החינוכיים של ילדיהם והצביעו על הצורך שלהן בשותפות גדולה יותר מצדם, במיוחד ביישובי הדרום.  

חשוב להתייחס באופן מיוחד לאתגרים הייחודיים ביישובי הנגב, הותק הנמוך יחסית של הגננות שמצריך אולי תמיכה מותאמת יותר מצד המדריכה, המפקחת, מנהלת האשכול והגננת המובילה. יצירת שפה משותפת בין כל הצלעות השונות במערך התמיכה ביישובים ובעיקר בין הגננות, הסייעות,  המפקחות ומנהלות האשכולות. גודל האזור והפיזור שלו והיעדר זמן מספיק להגעתן של המדריכות לגנים. כל זאת, בצד הקשיים הכלליים של הרשויות המקומיות שמשפיעים על התחזוקה השוטפת של הגנים.  

תוכנית איכות החינוך לגיל הרך בחברה הערבית

s

Developed & Designed by Sanapix

© 2019 כל הזכויות שמורות לאיכות החינוך לגיל הרך