תכנית איכות החינוך לגיל הרך בחברה הערבית

מטרת התכנית

התוכנית 'איכות החינוך לגיל הרך בחברה הערבית' פועלת בעשר רשויות מאז שנת 2015. אחד היעדים המרכזיים של התוכנית הוא הכשרה של צוותים חינוכיים שיהיו בעלי ידע, כלים ומיומנויות מתאימים, התומכים בתהליכי הצמיחה וההתפתחות של הילדים בגן. הספרות מראה שדרכי עבודה מיטביות בגן כוללות: אינטראקציה איכותית של צוות הגן עם הילדים - קשר רגשי, מכבד ותומך והוראה היוצרת הזדמנויות מגוונות להתפתחות ולמידה. דרכי עבודה מיטביות כוללות גם  יצירת אקלים חיובי בגן באמצעות תיאום בין אנשי הצוות, פעילות בהתאם לנהלים, שגרת פעילות, סדר יום ועיצוב סביבה חינוכית (שופר אנגלהרד,2013; חדד מה-יפית, 2010).
בעקבות תהליך המיפוי ובחינת מחקרים ועבודה משותפת עם צוות משרד החינוך, זוהו שלושה מרכיבים עיקריים המשפיעים על איכות החינוך בכלל ובמסגרות לגיל הרך בפרט הנשענים על מודל עבודה יישוב שפותח במסגרת התכנית :

איכות הסביבה החינוכית

המתייחס לתפיסת הסביבה החינוכית; בכך נכללות תשתיות פיזיות, ארגוניות ומקצועיות, (בגן ובחצר)

איכות האינטראקציה

בקרב צוותים חינוכיים (ברמות השונות), עם הילדים והוריהם ובמערך העירוני ביישוב, הכוללת: תמיכה, ליווי והדרכה, כחלק אינטגרלי וקבוע בעבודת המטה ובשטח

איכות ההוראה והלמידה

הכוללת מגוון חומרים ועזרי למידה מותאמים תרבותית, בעולמות תוכן שונים, העומדים לרשות הצוות החינוכי, הילדים וההורים

מודל העבודה היישובי

במסגרת התכנית פותח מודל עבודה יישובי לאיכות החינוך לגיל הרך. תפיסת העבודה נשענת על לקיחת אחריות והובלה של הרשות המקומית לקידום הנושא בראיה מערכתית הרואה את כל הסוגיות של הגיל הרך בישוב ומובילה תכניות בהתאם לצרכים ובשותפות עם כל הגורמים .
החינוך לגיל הרך נוכח ביישובים ומתקדם באמצעות תכנית עבודה יישובית מוסכמת על כל השותפים.

רציונל

החברה הערבית בישראל הינה חברה צעירה מאד, וילדים בגיל הרך מהווים אחוז משמעותי מכלל האוכלוסייה. נתונים  של התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון °360 ממחישים  שילדים ערביים בישראל נמצאים בסיכון גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית: יותר ילדים ערבים נאבקים בגורמי סיכון מרובים וזוכים לפחות שירותים. רק כרבע מהילדים הערבים הצעירים שנמצאים בסיכון מקבלים שירותים קהילתיים כלשהם
החינוך הרשמי בגיל הרך לילדים בני שלוש עד שש, בגן הילדים הוא אלמנט מכריע להתפתחות הילד. תכניות במסגרות  אלו מסייעות בהכנת הילד ללמידה טובה יותר בבית הספר, דבר המצריך פיתוח כישורים ובשלות בתחומים הרגשיים, הקוגניטיביים החברתיים והפיזיים. בגיל זה מתפתחים הכישורים השפתיים, לצד מיומנויות חקר והתנסויות ויכולות למידה וויסות עצמי. גיל זה הוא תקופת מפתח לעיצוב הזהות האישית, התרבותית והחברתית של הילד.
בחברה הערבית מעל 150,000 ילדים בגילאי 3-6 (ע"פ הלמ"ס 2012),  מתוכם כ - 90,000 הלומדים בכיתות  בפיקוחו של משרד החינוך. על נתון זה משפיעים מספר גורמים המצטרפים לצורך בקידום איכות החינוך במסגרות הפורמליות המוכרות:


מחסור בקיומן ובזמינותן של מסגרות חינוך מתאימות לגיל הרך ביישובים הערביים.
מצב סוציואקונומי קשה של מרבית הרשויות המקומיות הערביות (רובן באשכולות 1-4), המקשה עליהם את מילוי מחויבותם למשרד החינוך.
איכות ירודה של תשתיות וחומרים כולל כיתות לימוד, מגרשי משחקים, עזרי הוראה וציוד וחומרי לימוד.
רמה מקצועית נמוכה יותר ודלות של אנשי המקצוע, כתוצאה  ממחסור בהכשרות מתאימות והדרכה מתאימה לצוותי החינוך ביישובים.
חוסר מעורבות מצד ההורים בתהליך החינוכי.

מטרת על

שיפור איכות החינוך של ילדים בגילאי גן (3-6) בחברה הערבית, תוך מתן הזדמנות לפיתוח הפוטנציאל האישי שלהם ולהכנתם לבניית עתיד טוב יותר עבורם בחברה הישראלית, לטווח הקצר והארוך.

אוכלוסיית היעד בתכנית הפיילוט המוצעת:

צוותים במטה, במחוזות ובישובים העוסקים ב150 -  גנים בעשרה יישובים, וכ-35 ילדים והוריהם בכל מסגרת.

יעדים

  • ילדים יהיו בשלים יותר לקראת המעבר לבית הספר 
  • הורים יהיו מעורבים יותר בחיי הגן ומשפיעים על התהליך החינוכי של ילדיהם. 
  • צוותים חינוכיים יהיו מיומנים יותר, בעלי ידע, כלים ומיומנויות מתאימים, התומכים בתהליכי הצמיחה וההתפתחות של הילדים בגן.
  • בגני הילדים תתקיים סביבה חינוכית מיטבית, תומכת למידה והתפתחות. 

אוכלוסיית היעד

  • מעל 90,000  בגילאי 3-6 הלומדים בכ- 3,500 כיתות גן בפיקוח של משרד החינוך (מתוך 150,000 ילדים בגילאים אלה)
  • כ -  2,700 גננות העובדות במערכת החינוך המוכר הרשמי
  • יותר מ- 3,500 סייעות העובדות במסגרות החינוך המוכר הרשמי
  • כ-25 מפקחות, 70 מדריכות ו- 125 יועצות במערכת החינוך המוכר והרשמי
  • כ- 150,000 הורים (אבות ואימהות) לילדים אלה.

תיאור התוכנית

עבור צוות חינוכי 

  •  קיום הכשרות למפקחים, מורים, צוות יישובי, הורים וקהילות
  • שילוב חומרי הוראה ולמידה חדשים ומותאמים המבוססים על החומרים והניסיונות הקיימים
  • שיפור דרכי עבודה של הצוותים החינוכיים בכל הרמות

עבור הילדים

  • שיפור עיצוב הכיתה, פעילויות וחומרים המתאימים לקשת רחבה של הצרכים החינוכיים
  • פיתוח מגרשים ומרחבי משחק הולמים בכיתות הגן
  • פיתוח ספריות באיכות גבוהה לעידוד קריאה  והעשרת השפה בקרב ילדים ומשפחותיהם על ידי שעות סיפור, פעילויות יצירה והשאלת ספרים.

עבור ההורים

  • הרחבת הקשר עם הורים בהיבטים שונים של פעילויות לגיל הרך ומתן כלים לבניית פעילויות ולמידה בבית
  • מפגשי הורים  ללמידה על צרכים התפתחותיים של הילדים בתחום השפה וההתפתחות חושית-מוטורית וטיפוח מיומנויות להמשך עבודה בבית

עבור הרשויות המקומיות

  • גיבוש וליווי מודל עבודה יישובי, תוך תגבור מערך ההדרכה ליישוב.
  • סיוע בגיוס משאבים לשיפור תשת

מרכיבי הפיתוח

פיתוח ערכות למידה 

התוכנית תפתח 6 ערכות למידה בהתאם לאשכולות הליבה של משרד החינוך מותאם תרבותית לחברה הערבית בנוסף לערכת אחת נוספת לעבודה עם הורים. 

פיתוח הכשרות

התכנית תפתח הכשרות מקצועיות ותגבש קבוצת מנחים עבור צוותי החינוך בכל הרמות ממטה עד לשטח: מפקחים, מדריכים, יועצים, גננות וסייעות.

פיתוח מודל עבודה עירוני למסגרות החינוך הערביות 

התכנית תבנה פורום אנשי מפתח מנציגי הרשויות המקומיות, האחראים על הגיל הרך, נציגי משרד החינוך ונציגי קרן ואן ליר, אשר יעבוד על  גיבוש תפיסת עבודה מערכתית יישובית, הנשענת על לקיחת אחריות והובלה של הרשות המקומית את נושא  קידום איכות החינוך בגיל הרך בראיה מערכתית כוללת.